דה-אבולוציה

לאבולוציה יש 2 מטרות בסיסיות, לשרוד ולהתרבות. גם הלהתרבות, מבחינתה, זה סוג של לשרוד. כלומר בסופו של דבר, הנחת המוצא הכי בסיסית של אבולוציה, היא שרידות.

אחד הביטויים המפורסמים לגבי האבולוציה אומר שהחזק שורד. זה כמובן עיוות של הביטוי. הביטוי המקורי מתכוון ל"מתאים ביותר" והחזק הוא לאו דווקא המתאים יותר. במתאים הכוונה היא בעיקר למסתגל הכי מהר לשינויים. ככל שאתה מתאים את עצמך מהר יותר לשינויים, ככה תשרוד טוב יותר.

אחת השיטות הבסיסיות לשרידות של מין (species) כלשהו, היא גיוון. ככל שיש גיוון רב יותר במין מסויים, כך השרידות שלו תהיה גבוהה יותר כי יותר פרטים בתוך אותו מין, ישרדו שינויים שעלולים לקרות. הדוגמה הכי טובה היא וירוס קטלני. אם כל בני האדם יהיו רגישים לוירוס מסויים, ברגע שהוא יתפרץ, יהיה אפשר לומר ביי ביי לכל המין האנושי. הגיוון גורם לכך שפריטים בתוך המין האנושי יהיו חסינים לוירוס הזה, מה שיגרום לשרידותם ודרכם, גם המין האנושי ישרוד.

אז אחרי שדיברנו על גיוון, נדבר על כמות. ככל שכמות הפריטים של מין מסויים גדלה, גדלה גם כמות תתי הקבוצות של אותו מין. ככל שהגיוון גדל, הפערים בין תתי הקבוצות מתרחבים עד כדי כך שתת קבוצה עשויה לראות את עצמה כ-מין בפני עצמו.

כאשר תת קבוצה, שרואה את עצמה כ-מין בפני עצמו, מכילה מספר פריטים בודדים, הם לא יילקחו ברצינות, ולפעמים אפילו יזלזלו בהם. ככל שיעבור הזמן וכמות הפריטים תעלה, והכל בשם האבולוציה, יהיה קשה יותר לזלזל בהם ויהיה צורך לתת מענה לכל אותן דרישות שהם יעלו.

מדובר בתהליך בלתי נמנע שבסופו התוצאה ידועה. אם ניקח את האנושות בתור דוגמה, ככל שהאנושות גדלה, גדלה גם כמות תתי הקבוצה בתוך האנושות וככל שכמות תתי הקבוצה גדלה, יש צורך לתת מענה ליותר ויותר תתי קבוצות. כאשר גדלים הקונפליקטים בין תתי הקבוצות, שפעם היו מין אחד, מתחילות הצרות.

במקרים קיצוניים, על מנת לקבל (או לקחת, תלוי איך מסתכלים על זה) מענה לדרישות, יש צורך להילחם על כך, לפעמים פשוטו כמשמעו. התוצאה של מלחמות אלה הן ירידה בכמות הפריטים בכל אחת מתתי הקבוצות, שזה הפוך לחלוטין ממטרתה של האבולוציה.

כלומר, בשם השרידות, התוצאה של אותה אבולוציה, היא הקטנה בכמות הפריטים של מין מסויים. יש שיגידו שהתופעה הזו בריאה ועדיין, התוצאה ההפוכה למטרתה המקורית של האבולוציה, דורשת, לדעתי, חשיבה חדשה.

מי אמור לעשות את החשיבה הזו? לאבולוציה אין פונקציה שנקראת "מחשבה", היא עובדת על אוטומט. מי שצריך לעשות את החשיבה הזו, הם הפריטים של המינים השונים, לפחות אלה שקיימת אצלם פונקציית החשיבה. נשאר רק לנצל אותה בצורה נכונה.