יום חמישי, 13 בפברואר 2020

המצויין הוא האוייב של הטוב מאוד. האמנם?

מכירים את הביטוי: המצויין הוא האוייב של הטוב מאוד?

אז כמו כל דבר, תלוי איך מסתכלים על זה. או יותר נכון, מאיזה כיוון מסתכלים על זה.

במקור, הכוונה היא לכל אותם פרפקציוניסטים שלא מסוגלים להתמודד עם טוב מאוד וחייבים שהכל יהיה מצויין. יש לזה משמעויות ובעיקר מחירים, לפעמים אישיים וכואבים אך כמו כל דבר, כך גם במקרה הזה, הדברים הם לפעמים רחבים יותר או עמוקים יותר. הביטוי הזה תופס למקרים ספציפיים של אנשים ספציפיים אבל העולם הוא הרבה יותר מגוון ומורכב. בעוד שבמקרים מסויימים הביטוי הזה יכול להרגיע, באותה המידה הוא גם יכול לעכב ולעצור מלהגיע ליעדים מסויימים.

ניקח לדוגמה חברה שמוכרת מוצר או שירות אשר נועדו לשפר את איכות חייהם של אנשים. מבחינת האנשים, הם כבר מרוצים, טוב להם, אולי אפילו טוב מאוד להם ולכן הם יישארו באותו המקום, עם אותו המוצר או אותו השירות שכבר יש להם. הם לא יודעים, וכנראה גם לא איכפת להם, שדברים יכולים להיות מצויינים, דבר אשר יגרום להם ליותר זמן פנוי, נוחות מירבית, אושר רב יותר וכדומה.

הבעייתיות היא כפולה. מבחינת החברה, היא מאוד רוצה למכור את המוצר/שירות שלה, אבל הרבה יותר קשה למכור לאנשים שכבר מרוצים ממה שיש להם. צריך לעבוד מאוד קשה על מנת לשכנע מישהו מרוצה, שהוא יכול להיות מרוצה אפילו יותר. מבחינת האנשים, כביכול הכל נפלא אבל אם הייתה להם שעה פנויה נוספת ביום או היה להם נוח יותר, הכל היה נפלא יותר אבל אמרו להם שזה נועד לפרפקציוניסטים אז בשביל מה לטרוח?

שני הצדדים נפגעים, צד אחד מושפע מזה בצורה ישירה, השני בצורה עקיפה והוא אפילו לא יודע את זה. עד שיקרה משהו שיפיל לו את האסימון ואז הוא יגיד לעצמו: חבל שלא ידעתי את זה קודם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה