לצאת עם מעשנת

אני לא יוצא עם מעשנות. מדי פעם אני שומע מהסביבה שלי שאני מפספס לא מעט ובעצם, למה שלא אתן לזה סיכוי? מכיוון שמדי פעם אני אוהב לבדוק את העקרונות שלי, החלטתי הפעם לבדוק את העיקרון הזה. לפני לא מעט שנים יצאתי עם מישהי שהייתה בשלב "רוצה להפסיק" וזה נמשך מספר דייטים בודדים אבל אף פעם לא יצאתי עם מישהי שהיא מעשנת hard core.

השלב הראשון

אני קורא לו שלב הדיסוננס הקוגנטיבי. הנה מספר דוגמאות.

היא
ברור שאני רוצה להפסיק.

אני (במחשבה)
נו? אז למה את לא מפסיקה?

היא
אני צריכה טריגר מסויים אבל אם אפסיק כשאהיה עם מישהו, איתך או כל אחד אחר, זה לא יהיה בגללך או בגללו אלא כי אני בעצמי רוצה.

היא
לפני מספר שנים הפסקתי לעשן למשך שנה ואז חזרתי לעשן ולכן אני יודעת שאני יכולה להפסיק כשארצה.

היא
אני בכוונה יוצאת עם לא מעשנים כי אני לא רואה את עצמי מעשנת לנצח. אני נגעלת כשאני רואה נשים בהריון מעשנות ואני בטח לא רוצה לגדל ילדים בתוך עשן סיגריות. אני אמנם יוצאת עם לא מעשנים אבל בהתחלה זה עדיין לא מספיק רציני כדי שאפסיק, כשארגיש שהקשר הזה הופך להיות רציני באמת, אני אפסיק.

השלב השני

אני מספר לה על נושא העישון בחיים שלי, כולל הזוג הזה שהיא הייתה אנטי עישון והוא עישן לא מעט אבל בהתחלה היה קוצי מוצי, עישן בעבודה רחוק ממנה וציחצח שיניים ולקח מסטיק לפני שהגיע אליה. אחר כך, כשהיה אצלה, הוא היה יורד למטה לעשן ולבסוף היה יוצא למרפסת וכאשר הם היו יוצאים לאירוע, הוא אמנם עישן רחוק ממנה אבל כשחזר, היה כולו אפוף ריח סיגריות, שליווה אותו ואותם גם לתוך האוטו כאשר הם חזרו הבייתה. במקרה שלהם, התהליך הזה לקח שנה ואחרי שנה כבר היה לה מאוד קשה להיפרד ממנו ובעצם מזה אני רוצה להימנע.

השלב השלישי

יוצאים לדייט. מיותר לציין שהבחורה לא מעשנת בזמן הדייטים, כי היא יודעת שזה מפריע. היא גם אומרת לי את זה.

השלב הרביעי

היא נמצאת אצלי. בסוף הערב, אני רוצה ללוות אותה חזרה לאוטו. היא אומרת לי שממש אין צורך כי היא רוצה לעשן בדרך לאוטו.

השלב החמישי

יוצאים לאנשהו ואז מגיעים אליה. אני בקושי מספיק להתיישב ונאמר המשפט הבא, "אז ככה, או שאני הולכת לעשן סיגריה, אפילו חצי סיגריה, מצחצחת שיניים, לוקחת מסטיק וחוזרת או שאני אומרת לך ביי". כמובן שזה מלווה בחיוך וציחקוק קל.

השלב השישי

היא נמצאת אצלי.

היא
יש לך כוס פלסטיק?

אני (שאין לי מושג לאן השיחה הולכת)
למה כוס פלסטיק?

היא
כדי שאוכל לאפר את הסיגריה, במרפסת כמובן!

אני
אין לי כוס פלסטיק

היא
אז שארד למטה לעשן?

אני
* *

היא
* יצאה לאירוע שהייתה צריכה ללכת אליו, שעתיים לפני התכנון כי לא יכלה להתאפק ורצתה לעשן *

השלב השביעי

השיחה! בשיחה הואשמתי בחוסר טולרנטיות לגבי אותו מקרה מהשלב השישי. כל המקרים הקודמים שבהם הראיתי טולרנטיות הרבה מעבר למה שאי פעם נתתי כאילו לא קרו וכל הטולרנטיות שלי התרכזה באותו אירוע בודד. כשאני מנסה לברר את אותה אמירה "שהיא יוצאת רק עם לא מעשנים" כדי לדעת מה קרה איתם, היא אמרה שלהם לא היה איכפת שהיא עישנה אפילו באמצע הדייט, הם פשוט לא עישנו בעצמם. אז גם הבנתי שבעצם עם אף אחד מהם, זה לא הגיע למצב שזה הרגיש לה מספיק רציני כדי להפסיק לעשן. זו הייתה אמירה כללית ותיאורטית בלבד.

השלב השישי היה השלב האחרון, אין לי מושג מה קורה אחריו כי מבחינתי שם זה נגמר אבל קחו בחשבון שכל זה לקח ברוטו שבועיים ואם אחרי שבועיים זה נראה ככה, אני לא רוצה לחשוב עד לאן זה מידרדר.