יום חמישי, 30 ביוני 2016

האמת, כל האמת ושום דבר מלבד האמת

ידוע שכל אחד רואה דברים בצורה אחרת ומבחינתו, זו האמת. האם אנחנו רוצים לדעת את האמת או שאנחנו מסתפקים בַּאמת שמתאימה לנו, או בַּאמת שאנחנו רוצים שתהיה? האם אנחנו באמת אובייקטיבים לגבי האמת, או שאנו מפסיקים לחפש ברגע שהאמת שגילינו מספקת אותנו?

מבחינתי, האמת מורכבת מעובדות. זו השיטה היחידה בעצם להימנע ממצב של כמה "אמת". לכל העניין הזה מתווסף עניין הפרשנות ויש לנו הרבה ממנה. כל דבר שאומרים לנו או קורה לנו אנחנו מפרשים בצורה מסויימת (בד"כ על פי ניסיון העבר). בגלל זה אני מאמין בלהיצמד לעובדות, כי עם עובדות אי אפשר להתווכח. עם הפרשנויות אפשר.

הנה לכם דוגמה: קראנו בעיתון שבחור מסויים הרג מישהו אחר. מיד נחשוב עליו שהוא רוצח ופושע ומקומו בכלא. זו האמת שלנו כרגע. אם נמשיך לקרא הלאה ונגלה שבעצם זו הייתה הגנה עצמית, כל מה שחשבנו עליו יתנפץ ונחשוב הפוך ממה שחשבנו קודם. כל זה רק בגלל שחיפשנו קצת יותר את האמת לגבי המקרה ובמקרה הזה, זה גם היה קל. ד"א, יש לא מעט מקרים שברגע שקבענו משהו לגבי סיטואציה, גם כאשר יציגו לנו עובדות סותרות, נסרב להאמין וניצמד לקביעה הראשונית שלנו אבל זה נושא לרשומה אחרת.

העיתונים עובדים בשיטה הזו כל הזמן. הנה דוגמה מתקופת עופרת יצוקה אבל רלוונטית גם כיום. זו הייתה הכותרת באתר חדשות מפורסם. (אפריים) סנה: "אני נגד כניסה מאסיבית לעזה". אחרי שקוראים את הכותרת הזו, מה שאנחנו יודעים על אפריים סנה, סגן שר הביטחון דאז, זה שהוא נגד כניסה לעזה ואם אנחנו טיפה ימנים או אם אנחנו תושבי שדרות, אנחנו לא נבין למה הוא נגד כניסה לעזה. כשנכנסתי פנימה לכתבה עצמה, היה כתוב את הדבר הבא: (אפריים) סנה: "אני נגד כניסה מאסיבית לעזה, ללא כיבוש מחדש של ציר פילדלפי". פתאום כל המחשבות לגביו התהפכו, כי לא רק שהוא בעד כניסה לעזה, הוא בכלל בעד לכבוש מחדש את ציר פילדלפי על הדרך. זה ממש הפוך ממה שהכותרת הראשית אמרה. יש עוד לא מעט דוגמאות דומות שבהן הכותרת מתגרה רק כדי לגרום לנו להיכנס לכתבה ולהבין שהמהומה היא על מאומה.

דוגמה נוספת ששמעתי, התייחסה ליהורם גאון כמי שאמר שהוא רוצה לרדת מהמדינה כי היא מגעילה אותו. האמירות לגבי זה נעו בין "יאללה, לך, למה אתה מחכה" עד לכאלה שהציעו לקנות לו כרטיס טיסה. בדיקה מעמיקה יותר גילתה, שהוא בכלל אמר שהוא היה שמח לטוס לחו"ל לשלושת החודשים הקרובים עד לאחרי הבחירות (2015), כי הולך להיות פה מגעיל. פתאום, מלהציע לו כרטיס טיסה חד כיווני, נחשוב שתכלס הוא צודק ומספיק לראות מה קרה פה בתקופת הבחירות כדי להבין שהוא צדק אפילו יותר ממה שהוא בעצמו חשב.

כתבה נוספת עם דוגמה נפלאה לאמירת האמת הרלוונטית לכותב הכתבה דיברה על משפחה ערביה, שמעיפים אותה מביתה בכל פעם שצה"ל רוצה להתאמן באיזור. הכתב גם ביקש מאיתנו הקוראים לחשוב איך היינו מרגישים אם היינו במקום המשפחה הזו. אותו כתב "שכח" לכתוב שאותה משפחה התיישבה בצורה לא חוקית, בשטח אש ידוע ומסומן.

כאשר הייתה הפגנה נאו נאצית בשרלוטסוויל שבארה"ב, היו תלונות רבות שקשורות לגינוי הרפה של נשיא ארה"ב, טראמפ, אפילו מארק צוקרברג התייחס לכך. בכתבה על הנושא נכתב בכותרת המשנה "זו בושה שאנחנו אומרים שניאו-נאצים ו"העליונים הלבנים" טועים". קשה להסתכל על האמירה הזו בלי להבין רק דבר אחד, מארק מביע תמיכה באותם ניאו נאצים, הרי הוא יוצא נגד אלה שאומרים שהם טועים. אבל רגע, בואו ניכנס לכתבה עצמה ונראה מה כתוב שם ואכן, בכתבה עצמה כתוב את הדבר הבא: "זו בושה שעדיין אומרים שהניאו-נאצים וחברי "העליונים הלבנים" טועים, כשהפעילות שלהם ראויה לגינוי חריף הרבה יותר". פתאום כל המשמעות מתהפכת ובעצם הוא מוקיע את אותם ניאו נאצים ובעצם מתלונן על כך שהגינוי הוא לא חריף יותר. אחרי מספר ימים, הכותרת שופצה בהתאם לתוכן אבל כשאנחנו מתלוננים על עיתוני החדשות והסיקור שלהם את הפיגועים אצלנו, מוטב אם נבדוק שאנחנו לא עושים את אותו הדבר בסיקורים אצלנו.
 
בתקופת הקורונה נוסף "בית" לפוסט הזה, הפעם בדמותו של אבי שמחון, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה. כותרת הראיון איתו אמרה "במדינות אחרות אין חרדים וערבים, אנשים שם הרבה יותר ממושמעים". אמירה שנשמעת כביקורת קשה כלפי 2 אוכלוסיות אשר מואשמות תדיר בהפצת המגיפה. יש שיאמרו אפילו שמדובר בשיסוי ופילוג ואיך בכלל הוא מעז. אחרים יגידו "מה אתם רוצים? הוא אומר את האמת". אך מה קורה כאשר נכנסים לראיון עצמו? ההיפך הגמור: "תסתכל במדינות אחרות, הם אוכפים, אין להם לא חרדים ולא ערבים, אנשים שם הרבה יותר ממושמעים ואתה רואה שאותו דבר קורה". כלומר גם במדינות שבהן אין "אוכלוסיות לא ממושמעות", התחלואה עולה. כלומר מביקורת, שיסוי ופילוג, האמירה הפכה להיות תיאור המציאות כהוויתה.

האם האמת חשובה לנו רק כאשר מדובר בנו או באנשים שאנחנו אוהבים, אך כשמדובר באדם זר או פחות חשוב, אנחנו ותרנים יותר לגבי האמת המלאה? תחשבו כמה פעמים ראיתם או קראתם משהו, שגרם לכם לחשוב משהו מסויים לגבי מישהו ומבחינתכם זו הייתה האמת ולא נכנסתם טיפה לעומק, מה שאולי היה הופך את כל מה שאתם חושבים על אותו אדם. ככה יוצרים דעת קהל לגבי מישהו או משהו, מפרסמים רק את מה שנוח לפרסם ומשמיטים את מה שלא. כל השאר, לא חשוב. כי זו סה"כ האמת.

14 תגובות:

  1. ואיפה אתה שם את גבולל ההעמקה, עד איפה תעמיק בחקר האמת? אולי אולי תעצור בנקודה שבה האמת מתאימה להנחות שלך? למשל במקרה של אפריים סנה, אולי, היפוטטית לגמרי, אם היית נכנס עוד טיפה או שתיים לעומק ומקשיב להתבטאויות אחרות שלו, היית מבין שהוא נגד כניסה לעזה אבל אם כבר נכנסים אז לדעתו יש לכבוש גם את ציר פילדלפי. אין לי מושג מה אפריים סנה חושב וזה לא חשוב, הנקודה היא שהאמת, באמת באמת, משלב מסויים, דיי נזילה. היא נזילה בעיקר בתחום המדע. מה חשבנו עליה עד עתה בכל מה שקשור לכולסטרול? האמת היתה שהוא מזיק, האמת עכשיו השתנתה, הוא לא מזיק. וכל זה בגלל שהמשכו להעמיק בחקר שלה. לכן אני אומר שהאמת אמנם חשובה והיא היסוד לאורו צריך לבחון דברים, ואותה יש לבחון על בסיס עובדות, אבל בסופו של דבר האמת היא זמנית והעובדות עליהן היא מבוססת הן פרי החלטה אינטרסנטית וכמו שאתה אומר נתונות לפרשנות. אז, בא ניתן לה, לאמת את הכבוד הראוי לה, אבל לא יותר מזה הראוי לה.

    השבמחק
    תשובות
    1. כל אחד בוחר לעצמו את העומק שאליו הוא רוצה להגיע וזו בדיוק השאלה שלי: האם כשמדובר במישהו שאנחנו מכירים/אוהבים, נחקור יותר לעומק מאשר מישהו שאנחנו לא מכירים/אוהבים? זו רק דוגמה כמובן.

      עלית גם על עוד נקודה: בדקו ומצא שבתחום הרפואה (ושוב, זו רק דוגמה), כמעט 100% ממה שלמדו לפני 50 שנה, כבר לא רלוונטי (שלא לומר, לא נכון) היום. זה נכון בעוד תחומים אבל לפעמים לוקח לזה 50 שנה (כמו ברפואה) ולפעמים 100 שנה. זה משתנה אבל זו הייתה האמת כשלמדנו אותה, היו אנשים שלא הסתפקו בזה, חקרו עוד ועוד וגילו דברים חדשים, שסתרו את מה שהם למדו. אני קורא לזה progress.

      שמעתי את הסיפור על הכולסטרול וזה ידוע שהוא לא מזיק כבר כמה שנים טובות, פשוט היו מספיק גורמים אינטרסנטים שלא רצו שזה יתפרסם, כלומר מנעו ממך ומכולנו, לדעת את האמת. אני גם מכיר את הסיפור, בהנחה שהוא בעצמו האמת/נכון, שבגינו הוחלט שכולסטרול זה רע וזה נעשה נטו ממניעים כספיים (כמה מפתיע).

      מחק
  2. מה זאת אומרת? אף פעם האמת היא לא אחת ויחידה?

    השבמחק
    תשובות
    1. כל אחד רואה דברים בצורה אחרת ומבחינתו, זו האמת.

      מחק
    2. שאלתי משהו אחר: האם אתה מסכים שיש מקרים (לא יודע הרבה/קצת) שבהם יש אמת אחת
      אם מדברים על אמת מבחינתו של מישהו הרי שמדובר בסתירה במונחים. אף פעם לא הבנתי את המונח "האמת שלי"

      מחק
    3. יש אמת אחת אבל מרוב פרשנויות של המשתתפים בה, לא תמיד ניתן לדעת מה היא האמת האחת.

      מחק
    4. זה שלא ניתן לדעת זה דבר אחד, וזה שיש כאלה שבגלל חוסר הידיעה שלהם מחליטים על "האמת שלהם" זה דבר אחר. יתכן שה"אמת שלהם" איננה אמת כלל אבל הם בכלל לא יודעים. זו זילות האמת

      מחק
    5. לא רק חוסר ידיעה מייצר "אמת", גם עודף ידיעה. מי אמר שהאמת שלי נכונה יותר משלך ולהיפך?

      מחק
    6. אבל זה בדיוק העניין: אני כופר במונח הזה. לפעמים יש השקפות שונות, פרשנויות שונות וכו', וזה לגיטימי. אבל בין זה ובין "אמת" אין שום דבר

      מחק
    7. הכוונה שלי ב"אמת", היא איך כל אחד מאיתנו תופס אותה. על זה בדיוק הרשומה מדברת.

      מחק
    8. אז האמת הגזרת מאיך שאנחנו תופסים אותה? כי לפי מה שקראתי ברשומה האמת נגזרת מעובדות (עם זה אני דווקא מסכים).

      מחק
    9. אני מאמין שהאמת נגזרת מהעובדות כמובן. ה"אמת" של כל אחד מאיתנו, לא. על זה בדיוק הרשומה מדברת

      מחק
  3. מסכימה לגמרי בעיקר בתקשורת, הרבה פעמים כותרת מצליחה לבלבל אותנו ואנו מקבלים מובן/אמת שונה לחלוטין מהמציאות.
    מלימודי בעיתונאות שמתי לב, כמה קל לקרות... מנסים לשים כותרת ופתיח אטרקטיביים כמעט בלי קשר לכתבה עצמה

    השבמחק
    תשובות
    1. בזמן האחרון זה מתגבר וכבר קיבל שם: פייק ניוז

      מחק