יום שני, 16 בינואר 2017

אחריות הבנקים

הרבה כתבות ותכניות נעשו בנושא כלכלת המשפחה. אפילו תחום הריאליטי לא נפקד מהנושא הזה ומסתבר שלא חסרות משפחות שמוכנות להחשף קבל עם ועדה ולו רק בשל התקווה שבתוכנית של 45 דקות, כל בעיותיהן הכלכליות ייפתרו.

הרבה אנשים ומשפחות לא יודעות להתנהל כלכלית, לא צריך אותי או את אלון גל כדי לדעת את זה אבל היכן שהפרט לא יודע להתנהל, מישהו אחר צריך להיות המבוגר האחראי לפחות עד לרמה מסוימת וזה כדי שהפרט ידע מה הן גבולות הגיזרה שלו. המבוגר האחראי, מומלץ שיהיה מהתחום ואם גם ככה הוא ה-גוף שמנהל את כל הנושא הזה, מה טוב.

אני אתייחס למספר נקודות שקשורות לכלכלת המשפחה והיכן הבנקים יכולים לקחת קצת יותר אחריות ולהראות פחות התלהבות שרק מכניסה משפחות שלמות לברוך. חשוב לי לומר שהאחריות היא בסופו של דבר על האנשים עצמם אבל באותה מידה, חשוב שהבנקים לא יפתו את הלקוחות יתר על המידה ויפילו אותם למלכודות שלא לצורך.

הלוואות
יש הלוואות טובות, בזה אין ספק, אבל יש לזה מחיר והלקוח חייב להיות מודע אליו. משום מה, יש לי הרגשה שהפקיד בבנק לא נוהג לומר ללקוח את הפרטים הבאמת חשובים אלא רק מראה לו היכן הוא, הלקוח, "מרוויח". נתחיל במובן מאליו, הלוואה כולאת את הלקוח לבנק למשך מספר שנים עד אשר יחזיר את ההלוואה במלואה + ריבית. הלוואה טובה אפשר להחשיב כהלוואה שנועדה לסגירת האוברדראפט (שעליו משלמים ריבית גבוהה יותר מהלוואה ממוצעת) אך כאשר מדובר בקניית מותרות והבנק או חברת האשראי (שכיום ניתן לקחת גם מהן הלוואות), מגרים את הלקוחות לעשות בדיוק את זה, פה מתחילה הבעיה. נכון, נעשית בדיקה ללקוח כדי לוודא שהוא יכול להחזיר ועדיין אני בטוח שהרבה פינות מעוגלות כדי שההלוואה תצא לפועל ותהיו בטוחים שהבנק לא יפסיד מעיגולי הפינות האלה כי אם בכל זאת יקרה משהו וההלוואה לא תוחזר, הלקוח יספוג זאת. נקודה נוספת בהקשר הזה, היא הסטודנטים שמקבלים הטבות מפליגות בתור היותם סטודנטים. הסטודנטים נהנים מזה, אין ספק, אבל את המחיר לכך הם ישלמו כאשר הם יגלו שהם קשורים לבנק שלהם, הרבה מעבר למה שהם ציפו, גם כאשר הם כבר לא סטודנטים.

מסגרת אשראי
בזמנו, האוברדראפט הוחל על מנת לגשר על התקופה שבין היום שבו יורדים התשלומים השונים (בד"כ בראשון לכל חודש) לבין היום שבו מקבלים את המשכורת (עד העשירי לכל חודש, על פי חוק). זו גם הסיבה שהאוברדראפט היה כגודל המשכורת וזה כדי לוודא שהמשכורת תכסה את האוברדראפט ברגע שהיא תיכנס לחשבון. מאז שהוחל האוברדראפט, נעשו המון שינויים והיום ישנם תשלומים שיורדים בתקופה שבה הלקוח קובע, יש מקומות עבודה שמשלמים משכורת כבר בראשון לחודש ועוד. האוברדראפט עדיין רצוי אך הבנקים הפכו אותו לעוד מקור הכנסה לעצמם בכך שהם נותנים אישור ללקוחות להיכנס לאוברדראפט של עד פי שלושה מגובה המשכורת שלהם. הלקוח חושב שהבנק עושה את זה לטובתו (הלקוח) כי כל זמן שהאוברדראפט נמצא בתוך המסגרת, הלקוח זוכה לשקט, הוא לא יודע שכאשר יתחיל הרעש (בדמות טלפונים מהפקידים בבנק) זה כבר יהיה מאוחר מדי ובעיקר קשה מדי, לכסות את האוברדראפט שעליו הוא משלם ריבית מאוד גבוהה. אל דאגה כמובן, לבנק יש פיתרון למקרים האלה בדיוק, הם קוראים לזה: הלוואות בריבית מעולה, ראו פיסקה קודמת.

כסף בחיסכון בזמן שיש אוברדראפט
מסתבר שזו "מחלה" רווחת בקרב הרבה משקי בית. לשים כסף בחיסכון, כדי שכלפי חוץ תהיה הרגשה של "הנה, אנחנו חוסכים" כאשר במקביל הם באוברדראפט, בלי להבין שהריבית שהם משלמים עליו, גבוהה הרבה (הרבה) יותר מהריבית שהם מקבלים על החיסכון. הייתי מצפה מפקידי הבנק לומר ללקוח את ההשלכות של פעולה זו כדי שיבין שלא רק שהוא לא מרוויח, הוא מפסיד והרבה. האם אי פעם פקידי הבנק עברו על כל החשבונות שבהם יש מצב כמו שתיארתי כאן והתקשרו ללקוחות על מנת שיתקנו את הטעון תיקון? אני בטוח שיש המון מקרים כאלה והגיע הזמן לטפל בהם.

חברות אשראי
בשנים האחרונות, חברות האשראי התחילו לחלק הלוואות בריביות כאלה ואחרות. המטרה הייתה לייצר תחרות להלוואות מהבנקים. מיותר לומר שהתחרות לא באמת קיימת אבל כן נוצר מצב שבו לקוחות קיבלו פתח נוסף לקבלת הלוואות למותרות (רוב הפירסומות שאני שומע ברדיו, מתייחסות לקבלת הלוואות למותרות ולא למטרות שמצדיקות לקיחת הלוואות) וכאשר הלקוח מוצף בשיווק הלוואות, הוא גם ייפול למלכודת הזו ורק כאשר הוא יגלה שהלוואות צריך גם להחזיר, גם כאשר לקחת אותן מגופים שונים, הוא יבין שאולי זה לא היה רעיון טוב.

הרגולציה הייתה אמורה לקבוע כללים בדיוק לנושא הזה אבל כאשר מבינים שכל מה שמעניין את בנק ישראל (בצדק) זה יציבות הבנקים, גם אם זה על חשבון הלקוחות (לא בצדק), מבינים שמשם לא תבוא הישועה. הדוגמה הכי טובה הן אותן הגבלות שקבע הנגיד (לשעבר) פישר בכל מה שקשור ללקיחת משכנתא ואיך אותן הגבלות דפקו (כלכלית) את לוקחי המשכנתאות. רק מהדוגמה הזו (ויש עוד אחרות), אפשר להבין עד כמה לא מומלץ להסתמך על גורם חיצוני שיציל אותנו מעצמנו.

10 תגובות:

  1. תכלס הבנקים לוקחים כסף מהמדינה ( כסף שלנו) ו"מוכרים" לנו אותו בתוספת ריבית... יש פה משהו פגום

    השבמחק
  2. לא כדי לסנגר על הבנקים, את חלקם בעניין אנחנו כבר יודעים. ובכל זאת, שאלה: איפה הצד של הלקוחות? אם הצרכן הוא באמת יצור חסר בינה וחסר דעת כפי שמשתמע, עד כדי כך קלולס שהוא צריך מישהו ש"ישמור" עליו ו"יגן" עליו ממלתעות הבנקאי הערמומי - אולי כאן הבעיה?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא כולם חסרי בינה קלולסים אבל יש לא מעט כאלה ועליהם צריך להגן. כאשר "המבוגר האחראי", לא רק שלא עוזר, הוא גם מפתה את אותם קלולסים להתנהל בצורה לא אחראית, אנחנו בבעייה.

      אפשר ללכת עוד כמה צעדים קדימה ולומר שאולי יש גופים כאלה ואחרים, שיש להם אינטרס לשמר את הבורות בנושא הזה... אבל על זה אני אהיה חייב להוסיף את המילה "לכאורה".

      מחק
    2. לא בטוח שהבנתי. מיהו "המבוגר האחראי" מבחינתך?

      מחק
    3. במקרה הזה הבנקים או בנק ישראל ואם נלך עוד כמה צעדים אז המדינה (רגולציה)

      מחק
    4. המדינה ובנק ישראל זה היינו הך במקרה הזה. לצפות מהבנקים להיות "המבוגר האחראי" בהקשר הזה נראה לי נאיבי משהו. בגדול, אנשים עושים הרבה טעויות בחייהם. כולם, גם אלה שבטוחים שהם מנווטים את חייהם במסלול הכי טוב שיכלו. חלק עושים טעויות יותר גדולות, חלק פחות גדולות, חלק במודע וחלק לא. דע שכשאתה מצפה מהמדינה להיות "מבוגר אחראי" זו עסקת חבילה. אתה באמת רוצה מדינה מעורבת עד צואר בענייניהם של "נתיניה"? אתה באמת רוצה לקחת מאנשים את הזכות לטעות? עד איפה אתה מוכן לקחת את זה?

      מחק
    5. אני מתכוון לדבר אחר: לא שהמדינה תתערב בנתיניה אלא תהיה מעורבת בשלוחותיה (הבנקים). נכון שאנשים עושים ויעשו טעויות אבל יש טעויות בגלל רצון להרוויח כסף קל (לדוגמה) ויש טעויות בגלל חוסר ידע או גרוע יותר, ידע לא נכון שמאכילים אותנו אותם גורמים, קרי, הבנקים.

      וכאשר מכניסים גוף נוסף כדי ליצור תחרות (חברות האשראי) בהלוואות והתחרות היחידה שנוצרת היא לא בריביות (לטובתו של הלקוח) אלא דווקא בכיוון ההפוך (עוד גורם שנלחם על כספם של הלקוחות ולפעמים רק עוזרים לנפילתו), זה אומר דרשני.

      מחק
    6. הבנקים הם (כבר) לא שלוחות המדינה.
      אני רוצה להציע הצעה (זהירות, פרובוקציה!): אם נכנס גוף נוסף כדי ליצור תחרות, והתוצאה היא שלילית מבחינתך - מה המסקנה? האם תחרות היא דבר רע? בוא נבטל אם כך את המוצר הגרוע הזה שנקרא הלוואות אם הן רק עושות רע לאנשים, ויפה שעה אחת קודם. איך אתה עם ההצעה שלי?

      מחק
    7. שים לב שלא אמרתי לבטל את פעילות הבנקים וחברות האשראי (בתחום ההלוואות או בכלל), רק אמרתי שצריך לעשות קצת סדר ולא לתת להם להשתולל על החשבון האזרחים/לקוחות.

      גם להסיק מסקנה מדבר אחד על כך שכל השיטה דפוקה היא לא נכונה. שים לב שכתבתי שיש הלוואות חיוביות אז גם פה, לא אמרתי לרגע אחד שיש צורך לבטל את ה"מוצר" הזה.

      מחק