יום שני, 22 בינואר 2018

בסרט "הצעקה" יש מסר? פחחח, רצחת!

אחד הדברים שאהבתי בסרט "הצעקה", הוא שמדובר בסרט אימה שמודע לעצמו.

הסרט מדבר על השפעת סרטי האימה על קהל הצופים ועל תהליך בניית העלילה בסרטי אימה, כשהוא בעצמו אחד כזה. כמובן שבתור טוויסט, הוא שבר את החוקים האלה.

דוגמה טובה לכך היא אותה סצינה בסרט בה מראים בחורה צעירה, שמגלה שיש לה מישהו בבית ובמקום לברוח החוצה היא עולה לקומה העליונה ומשם, ובכן, משם כבר אין לה כל כך לאן לברוח וזה בדיוק מה שקורה בסרט עצמו.

לסרט הצעקה יצאו 3 סרטי המשך שהמשיכו את הקו המדובר ושיפצו אותו. הסרט השני דיבר על סרטי המשך והחוקים לסרט כזה. השלישי דיבר על חוקי הטרילוגיה והרביעי, שיצא הרבה שנים אחרי הראשון, דיבר על חוקי ה remake כאשר הוא בעצמו היה אחד כזה.

אבל הנושא שלשמו התכנסנו פה הוא המסר של הסרט (הראשון) והמסר הוא:
סרטי אימה לא מייצרים רוצחים! הם רק גורמים לרוצחים להיות יותר יצירתיים.

הרבה פעמים הואשמו הסרטים ומשחקי המחשב האלימים ברציחות, בעיקר בארה"ב אבל לא רק, שם גם דואגים להאשים את האקדחים ברציחות כי כדי להשיג שם נשק, אתה רק צריך לבקש. כמובן שלזה הומצא הביטוי: אקדחים לא הורגים אנשים, האנשים שמחזיקים אותו הורגים אנשים.

אותו דבר פה, לא הסרט או המשחק גורמים לרציחות אלא האדם שרואה אותו או משחק בו. עובדה היא שהרבה יותר אנשים ראו סרטים או שיחקו במשחקים ולא יצאו החוצה על מנת לרצוח כמה שיותר אנשים.

תגובה 1:

  1. מסכימה.. אם כי... ישנם אנשים הנתונים להשפעות כאלו ואחרות...
    אך אותם אנשים מושפעים מכל מיני דברים, אם זה לא סרט, זה יהיה משהו אחר כך שאני לא מסכימה לצנזורה של סרטי אימה..

    השבמחק