ישנן המון שאלות שעולות בעקבות נושא הרשתות החברתיות.
רובן ככולן בנושא הסוציולוגי החברתי. השאלה הכי מפורסמת היא האם הרשתות החברתיות גורמות לניכור או קירבה. השאלה עולה מכיוון שנוצר מצב שבו יש לנו מאות ואולי אלפי חברים ברשת חברתית כזו או אחרת, כשבעצם אנחנו לא באמת בקשר אמיתי עם אותם אנשים ואת חלקם אנחנו בכלל לא מכירים, כך שאי אפשר באמת לקרא להם חברים, לפחות לא במובן הקלאסי של המילה.
המסקנה שאני הגעתי אליה היא כזו: בכל מה שקשור לחברים הקרובים שלנו, היא גורמת לריחוק/ניכור בעוד שבכל מה שקשור לחברים הרחוקים יותר או לאלה שאנחנו בכלל לא מכירים, היא גורמת לקירבה. ההסבר לכך הוא מאוד פשוט.
מול חברים קרובים, שבעבר היינו נפגשים איתם ומבלים ביחד, עצם התקשורת שלנו איתם נותנת לנו תחושה ש"עשינו את המוטל עלינו" בכל מה שקשור להתקשרות עם אותו בן אדם. אם נחשוב עם עצמנו האם אנחנו בקשר עם אותו אדם, נאמר לעצמנו שבוודאי, הרי דיברנו איתו ברשת החברתית, הגבתי לו על משהו שהוא כתב או שהוא הגיב לי על משהו שהעלתי ומבחינתנו יש הרגשה של "תקשורת".
מול חברים רחוקים או כאלה שאיננו מכירים בכלל, מראש לא הייתה לנו אינטרקציה בתדירות גבוהה ולכן כל פעילות, גם הכי קטנה שלנו איתם, נחשבת ל"מקרבת" כי בכל סיטואציה אחרת, האינטרקציה הזו לא הייתה מתקיימת בכלל.
בעוד שפעילות מול חברים קרובים תגרום לנו לחשוב שאנחנו ממשיכים לתקשר איתם בעוד שבעצם אנחנו מתרחקים מהם, כל פעילות מול חברים רחוקים מקרבת אותנו כי יש לנו אפשרות ליצור איתם אינטרקציה שבכל סיטואציה אחרת לא הייתה מתקיימת. אפשר לומר שהיתרון של הרשתות החברתיות מול החברים הרחוקים, הוא החיסרון כאשר מדובר בחברים קרובים.
רובן ככולן בנושא הסוציולוגי החברתי. השאלה הכי מפורסמת היא האם הרשתות החברתיות גורמות לניכור או קירבה. השאלה עולה מכיוון שנוצר מצב שבו יש לנו מאות ואולי אלפי חברים ברשת חברתית כזו או אחרת, כשבעצם אנחנו לא באמת בקשר אמיתי עם אותם אנשים ואת חלקם אנחנו בכלל לא מכירים, כך שאי אפשר באמת לקרא להם חברים, לפחות לא במובן הקלאסי של המילה.
המסקנה שאני הגעתי אליה היא כזו: בכל מה שקשור לחברים הקרובים שלנו, היא גורמת לריחוק/ניכור בעוד שבכל מה שקשור לחברים הרחוקים יותר או לאלה שאנחנו בכלל לא מכירים, היא גורמת לקירבה. ההסבר לכך הוא מאוד פשוט.
מול חברים קרובים, שבעבר היינו נפגשים איתם ומבלים ביחד, עצם התקשורת שלנו איתם נותנת לנו תחושה ש"עשינו את המוטל עלינו" בכל מה שקשור להתקשרות עם אותו בן אדם. אם נחשוב עם עצמנו האם אנחנו בקשר עם אותו אדם, נאמר לעצמנו שבוודאי, הרי דיברנו איתו ברשת החברתית, הגבתי לו על משהו שהוא כתב או שהוא הגיב לי על משהו שהעלתי ומבחינתנו יש הרגשה של "תקשורת".
מול חברים רחוקים או כאלה שאיננו מכירים בכלל, מראש לא הייתה לנו אינטרקציה בתדירות גבוהה ולכן כל פעילות, גם הכי קטנה שלנו איתם, נחשבת ל"מקרבת" כי בכל סיטואציה אחרת, האינטרקציה הזו לא הייתה מתקיימת בכלל.
בעוד שפעילות מול חברים קרובים תגרום לנו לחשוב שאנחנו ממשיכים לתקשר איתם בעוד שבעצם אנחנו מתרחקים מהם, כל פעילות מול חברים רחוקים מקרבת אותנו כי יש לנו אפשרות ליצור איתם אינטרקציה שבכל סיטואציה אחרת לא הייתה מתקיימת. אפשר לומר שהיתרון של הרשתות החברתיות מול החברים הרחוקים, הוא החיסרון כאשר מדובר בחברים קרובים.
יש היגיון בדבריך ובכל זאת, כשא-נ-י רוצה לתקשר עם הקרובים לי אני עושה זאת ישירות...אותי זה דווקא מטריף לא לתקשר באופן ישיר (ממש פנים מול פנים). האפשרות הבאה מבחינתי הינה שיחת טלפון...פייסבוק - בקושי בקושי.
השבמחק