דיאטה כלכלית

אחת הבעיות העיקריות של אנשים בכל מה שקשור לדיאטה קולינרית, היא שרק המחשבה שהם צריכים לא לאכול משהו מסויים, גורמת להם לאנטי.

כשמתחילים דיאטה קולינרית, יש המון מאכלים שאסור לנו לאכול (או ככה לפחות אנשים חושבים) ולא משנה אם אנחנו עושים דיאטה על דעת עצמנו או דרך חברה שמשווקת דיאטות מסוגים שונים. בזמן הדיאטה, צריך לחשוב טוב טוב לפני שנותנים ביס כדי שחס וחלילה לא ניתן ביס לאוכל הלא נכון.

גם כשנמצאים בדיאטה כלכלית, קורה מצב דומה. פתאום צריך לחשוב פעמיים לפני שנותנים ביס לארנק ורק המחשבה שלא נוכל יותר לקנות דברים רק כי מתחשק, מכניסה אנשים לאנטי. יש יתרון אחד גדול לדיאטה כלכלית שלא ניתן ליישם אותו בדיאטה קולינרית.

היתרון נקרא ”ראייה שנתית“ והוא מאוד פשוט. הרעיון אומר שכל ביס, אפילו הקטן ביותר, שנימנע מלתת לארנק, נראה אותו בראייה שנתית. אם מדובר בביס של 10 שקל ליום (קפה <פרסומת> על הבוקר לדוגמה), נסתכל עליו בתור 2,600 שקל בשנה (חישוב גס של 10 שקל כפול 5 ימי עבודה כפול 52 שבועות). כשמסתכלים על ביס קטן, 10 שקל ליום, אנחנו נגיד לעצמנו, זה ביס קטן הוא לא ישפיע יותר מדי אבל כשמסתכלים על זה בתור 2,600 שקל בשנה, פתאום מגלים שהוא משפיע לא מעט.

פה גם נכנס עניין התמריץ, כי ב 2,600 שקל בשנה ניתן ללכת פעמיים (בעונת השיא) לצימר בצפון (לדוגמה), משהו שלולא הדיאטה, אפילו לא היינו חושבים עליו. מכיוון שלא בטוח שנלך פעמיים לצימר בצפון אלא פחות, זה בדיוק מה שיגרום לנו לדיאטה הכלכלית, בלי שנרגיש שהפסדנו משהו.

אם כל ביס, יומי, שבועי או חודשי, נהפוך לשנתי, נוכל גם לעשות דיאטה כלכלית וגם לשפר את ההרגשה שלנו לגבי רמת החיים והחיים בכלל. מישהו פה מתנגד לטיול לצימר בצפון? מי שכן, מתבקש לשלוח לי הודעה, אני מוכן להתנדב ללכת במקומו.