לפני מספר שנים נכנס חוק העישון שאוסר עישון בפאבים. בכתבה מאותה תקופה, בעלת פאב התלוננה שבעקבות החוק, הפאב שלה פשט את הרגל ועכשיו היא צריכה למכור אותו.
אני מודה שמאוד שמחתי על החוק שלא מאפשר לעשן במקומות בילוי ושסופסוף אוכל לבקר בהם בלי לסבול, למרות שעדיין יש מקומות שלא אוכפים אותו. אמנם לא ניצלתי זאת לרווח הון אישי ולא תבעתי אף מקום בשל כך, אבל אני בהחלט נהנה מהפירות של אלה שכן תבעו. הכתבה הזו היא דווקא דוגמה למשהו אחר.
קמה לה בעלת פאב והחליטה להאשים את אותם אנשים (ואת החוק) בגרימת הפסדים, הבאה למצב של כמעט פשיטת רגל ואפילו קראה לאותם אנשים אופורטוניסטים, בלי לשים לב שהיא בעצמה אופורטוניסטית שעוברת על החוק על מנת לעשות עושר שלא כדין, בדיוק הדבר שבו היא מאשימה את אותה חבורה שכל חטאה הוא אכיפת החוק על מנת שיוכלו לבלות היכן שירצו.
שינויי הגירסה התכופים שלה בראיון עצמו גורמים להרמת גבה לא פעם וקצת שמים בספק את דבריה. לבסוף מגיעה האמת המרה מבחינתה, כי מסתבר שכבר מספר חודשים (מרץ 2007, זמן רב לפני כניסת החוק המפורסם) היא מנסה למכור את הפאב ללא הצלחה יתרה אבל עכשיו היא מצאה את השעירים לעזאזל אותם אפשר להאשים בכך. לצערי הכתבה כבר הוסרה אבל גם הכותרת הייתה מאוד אמפטית לאותה בעלת פאב.
אמנם מדובר בכתבה ישנה יחסית אבל הרעיון רלוונטי היום יותר מתמיד. כאשר אתם קוראים כתבה בעיתון, באינטרנט או סתם share שמישהו עשה בפייסבוק, תקראו, תפנימו ואז תפעילו את המנגנון הזה שנקרא ”חשיבה עצמאית ביקורתית“ ותבינו האם אתם באמת מקבלים את כל התמונה או רק מה שנוח לכתב, עורך או זה שעשה share.
אני מודה שמאוד שמחתי על החוק שלא מאפשר לעשן במקומות בילוי ושסופסוף אוכל לבקר בהם בלי לסבול, למרות שעדיין יש מקומות שלא אוכפים אותו. אמנם לא ניצלתי זאת לרווח הון אישי ולא תבעתי אף מקום בשל כך, אבל אני בהחלט נהנה מהפירות של אלה שכן תבעו. הכתבה הזו היא דווקא דוגמה למשהו אחר.
קמה לה בעלת פאב והחליטה להאשים את אותם אנשים (ואת החוק) בגרימת הפסדים, הבאה למצב של כמעט פשיטת רגל ואפילו קראה לאותם אנשים אופורטוניסטים, בלי לשים לב שהיא בעצמה אופורטוניסטית שעוברת על החוק על מנת לעשות עושר שלא כדין, בדיוק הדבר שבו היא מאשימה את אותה חבורה שכל חטאה הוא אכיפת החוק על מנת שיוכלו לבלות היכן שירצו.
שינויי הגירסה התכופים שלה בראיון עצמו גורמים להרמת גבה לא פעם וקצת שמים בספק את דבריה. לבסוף מגיעה האמת המרה מבחינתה, כי מסתבר שכבר מספר חודשים (מרץ 2007, זמן רב לפני כניסת החוק המפורסם) היא מנסה למכור את הפאב ללא הצלחה יתרה אבל עכשיו היא מצאה את השעירים לעזאזל אותם אפשר להאשים בכך. לצערי הכתבה כבר הוסרה אבל גם הכותרת הייתה מאוד אמפטית לאותה בעלת פאב.
אמנם מדובר בכתבה ישנה יחסית אבל הרעיון רלוונטי היום יותר מתמיד. כאשר אתם קוראים כתבה בעיתון, באינטרנט או סתם share שמישהו עשה בפייסבוק, תקראו, תפנימו ואז תפעילו את המנגנון הזה שנקרא ”חשיבה עצמאית ביקורתית“ ותבינו האם אתם באמת מקבלים את כל התמונה או רק מה שנוח לכתב, עורך או זה שעשה share.
חזק ואמץ! סוף סוף אפשר לינשום.
השבמחקגם אנחנו רוצים לנשום. אני מסכימה שצריך לדאוג לכך שאלה שאינם מעשנים יוכלו לצאת ולא לסבול אבל מה איתנו המעשנים?
מחקהאם דיננו הוא להשאר בבית כי אסור יותר לעשן?
צריך לעשות שיווין.
בכל מקום אם זה פאב או מסעדה צריך לעשות חלוקה של מעשנים ולא .
ואני לא אומרת שהחלוקה הזו צריכה להיות בע"פ אפשר בהחלט לשים מחיצה שתפריד ותמנע מהעשן לחדור לצאת הלא מעשן, אבל להוציא מהחוק לגמריי את אזורי העישון זו פשוט פגיעה בכל המעשנים באשר הם.
בקצב הזה גם הסיגריות יצאו מהחוק......
המעשנים כבר פוגעים בעצמם, אני לא רוצה שיפגעו גם בי.
מחקלאזורי העישון והאין-עישון יש נטייה להיתחלף בטווח של עשר שנים.
מה זה יש נטייה להתחלף? אם שמים מחיצה כמו שצריך זה לא אמור לפגוע בך וזכותי הטבעית לפגוע בעצמי ככל העולה על רוחי גם כשאתה שותה אלכוהול אתה פוגע בעצמך או שאתה דוחף שוקולד ומעלה במשקל וזו זכותך כמו שזו זכותי
מחק2 הסברים
מחק1) מיתחלף: פעם אזור ללא עישון היה חלק גדול ואזור העישון היה חלק קטן. לאחר כעשר שנים האזור ללא עישון הפך לגדול ואותי דחסו לקטן.
2) כשאני שותה ו-או אוכל אני לא יכולהכריח אותך לישתות ולאכול יחד איתי. כשאת מעשנת את מכריחה אותי לעשן יחד איתך! היי בטוחה שאים הייתה דרך בה את תעשני ולא תוכלי להכריח אותי לעשן יחד איתך ההיתי הרישון ליתמוך בה!
זה עובד בחו"ל זה יעבוד בארץ. ברור שיהיו כאלו שיעשו רעש. כמו ילדים בני שנתיים. הגמילה קשה.
השבמחקיעשו רעש כמו ילדים? סליחה?
מחקכשלוקחים את זכותי לשבת בפאב לשתות בירה ולעשן ואני מוחא אז אני הופכת לילדה? סליחה באמת שאנחנו מתרעמים, ממש מתנצלת
אתה יודע שאנשים אוהבים להתלונן. ועוד יותר כאשר יש אוזן קשבת. לבעלת הפאב יש קושי בעסק. היא מנסה להטיל את האשמה על דברים שלא קשורים בה במקום לבדוק את ניהול העסק של עצמה. במקרה הזה ניגשו אליה התקשורת. קצת פרסום חינם - לא?
השבמחק