גבירותי ורבותי, הגיגיי

יום ראשון, 5 במרץ 2017

לפני מספר שנים, הזמנתי מנקה לדירתי על מנת שתנקה אותו (בכל זאת, מנקה, מה ציפיתם?).

ידוע שבני האדם הם בבסיסם כמו חיות וידוע שיש סוגי חיות שילדיהם עוזבים את הבית ברגע שהם התבגרו.

איך הרגשתם כאשר נכשלתם במשהו ולא היה לכם את מי להאשים מלבד את עצמכם?

יכול להיות שאני מפספס משהו אבל הרעיון של עונש "על תנאי" נשמע לי קצת מטופש, בייחוד כאשר ה"על תנאי" מלווה בעונש בפועל.

לומר "קר לי", לא מחמם אותנו

הפיתרון הזה נכתב לראשונה במבצע עמוד ענן. לצערי הפיתרון הזה היה רלוונטי גם בצוק איתן אך הוא לא יושם, מה שאומר שהוא שוב יהיה רלווונטי במבצע הבא.

יש אנשים שאוהבים לדאוג. הם חושבים שלדאוג פותר בעיות.

הצורה הכי טובה שבה אוכל להסביר את כוונתי היא על ידי 2 דוגמאות.