אפשר לומר שבגדול, מאוד בגדול, אנשים מתחתנים משתי סיבות: אמונה/דת ואהבה.
התגובה הראשונית שלכם בטח תהיה משהו בסגנון של "מה?!" אבל במבט על, אנשים בעיקר מתחתנים בעקבות שידוך או בעקבות מפגשים והתאהבות. הסיבה הראשונה היא ברורה מאליה והכוונה לאוכלוסיה מאוד מסויימת, אשר משפחתה מבצעת את תהליך השידוך וכאשר נמצאת התאמה, בני הזוג עצמם נפגשים למספר מצומצם של מפגשים על מנת להכיר בצורה המינימלית ביותר ולא הרבה זמן אחר כך, הם מתחתנים. אפשר לומר שהסיבה השניה מתייחסת בעצם לכל שאר האנשים שלא מכירים בצורה הזו. נכון שיש "שידוך" גם אצלם אבל החתונה היא לא כתוצאה ישירה של השידוך, אותם בני זוג "משודכים", נפגשים לתקופה לא קצרה, מכירים מתוך כוונה להתאהב ואם זה קורה, קורית גם חתונה.
התגובה הראשונה של אלה שמעדיפים להתחתן מתוך אהבה, היא ליגלוג על אותה אוכלוסיה שמתחתנת ב"שידוך" של המשפחה אבל כשמסתכלים על אחוז הגירושים, מבינים שמשהו אצלם כנראה עובד טוב יותר. אני כמובן לא מנסה לשכנע אתכם להחליף את שיטת העבודה שלכם בכל מה שקשור למציאת זוגיות, אבל אני כן תוהה מה הבעיה העמוקה, שלא לומר השורשית, בשיטה שבה אנחנו מתחתנים מתוך אהבה.
התשובה הראשונית לשאלה מה הדבר ההופכי לאהבה, תהיה "שנאה" אבל אני מתחבר דווקא לתשובה אחרת והיא "פחד", כן, פחד. ההיפך מאהבה הוא פחד. אתם אולי תגידו שההיפך מפחד הוא אומץ אז אין מצב שפחד יהיה ההיפך מאהבה אבל אני מזכיר לכם ש"אומץ" זה למרות הפחד ולא החוסר שלו. אני טוען שאנחנו לא אוהבים משהו כי הוא מפחיד אותנו. זה לא חייב להיות פחד מהסוג של מפלצת בארון או מתחת למיטה. גם לפחד, בדיוק כמו לאהבה, יש מספר רבדים. כאשר נבין שאם אנחנו לא אוהבים משהו, זה בעצם אומר שאנחנו מפחדים ממנו, זה עשוי לשנות לנו את כל נקודת המבט לגבי הדבר שאנחנו לא אוהבים. אני בכוונה כותב "דבר", כי לאו דווקא מדובר בבן אדם כזה או אחר, זה יכול להיות חפץ, סיטואציה או אפילו רגש. לפעמים רגש מסויים בתוכנו או חוויה שנרצה להימנע ממנה.
יכול להיות שאנשים לא מתחתנים מתוך אהבה, אלא דווקא מתוך פחד? האם יכול להיות שאנחנו מתבלבלים בין המושגים? מדובר בשני קצוות של אותה הסקאלה, מה שגורם להם להראות מאוד דומים כלפי חוץ ורק אם נחפור לעומק, נזהה את ההבדלים המאוד משמעותיים ביניהם. כאמור, אהבה ושנאה הן שני קצוות על אותה סקאלה, אני תוהה אם הסיכוי להתגרש עולה ככל שהסיבה לחתונה קרובה יותר ל"פחד" בסקאלה המדוברת ורחוקה יותר מהקצה של ה"אהבה" ולהיפך. זה כמובן מסתבך מהסיבה הפשוטה שיש שני צדדים, שלא לומר קצוות, גם למשוואת החתונה כך שזה כל צד מול עצמו ובהחלט יכול להתקיים מצב אמיתי שבו צד אחד אכן מתחתן מאהבה ואילו הצד השני מתוך פחד.
אני לא מתכוון להיכנס לנבכי נפשם של הנשואים או של אלה שמתכוונים להתחתן בקרוב, אני רק אומר שכדאי מאוד שנבין עם עצמנו, האם אנחנו מתחתנים עם האדם שמולנו באמת מתוך אהבה או שהאהבה רק מכסה על משהו עמוק יותר שנמצא שם בתוכנו.
התגובה הראשונית שלכם בטח תהיה משהו בסגנון של "מה?!" אבל במבט על, אנשים בעיקר מתחתנים בעקבות שידוך או בעקבות מפגשים והתאהבות. הסיבה הראשונה היא ברורה מאליה והכוונה לאוכלוסיה מאוד מסויימת, אשר משפחתה מבצעת את תהליך השידוך וכאשר נמצאת התאמה, בני הזוג עצמם נפגשים למספר מצומצם של מפגשים על מנת להכיר בצורה המינימלית ביותר ולא הרבה זמן אחר כך, הם מתחתנים. אפשר לומר שהסיבה השניה מתייחסת בעצם לכל שאר האנשים שלא מכירים בצורה הזו. נכון שיש "שידוך" גם אצלם אבל החתונה היא לא כתוצאה ישירה של השידוך, אותם בני זוג "משודכים", נפגשים לתקופה לא קצרה, מכירים מתוך כוונה להתאהב ואם זה קורה, קורית גם חתונה.
התגובה הראשונה של אלה שמעדיפים להתחתן מתוך אהבה, היא ליגלוג על אותה אוכלוסיה שמתחתנת ב"שידוך" של המשפחה אבל כשמסתכלים על אחוז הגירושים, מבינים שמשהו אצלם כנראה עובד טוב יותר. אני כמובן לא מנסה לשכנע אתכם להחליף את שיטת העבודה שלכם בכל מה שקשור למציאת זוגיות, אבל אני כן תוהה מה הבעיה העמוקה, שלא לומר השורשית, בשיטה שבה אנחנו מתחתנים מתוך אהבה.
התשובה הראשונית לשאלה מה הדבר ההופכי לאהבה, תהיה "שנאה" אבל אני מתחבר דווקא לתשובה אחרת והיא "פחד", כן, פחד. ההיפך מאהבה הוא פחד. אתם אולי תגידו שההיפך מפחד הוא אומץ אז אין מצב שפחד יהיה ההיפך מאהבה אבל אני מזכיר לכם ש"אומץ" זה למרות הפחד ולא החוסר שלו. אני טוען שאנחנו לא אוהבים משהו כי הוא מפחיד אותנו. זה לא חייב להיות פחד מהסוג של מפלצת בארון או מתחת למיטה. גם לפחד, בדיוק כמו לאהבה, יש מספר רבדים. כאשר נבין שאם אנחנו לא אוהבים משהו, זה בעצם אומר שאנחנו מפחדים ממנו, זה עשוי לשנות לנו את כל נקודת המבט לגבי הדבר שאנחנו לא אוהבים. אני בכוונה כותב "דבר", כי לאו דווקא מדובר בבן אדם כזה או אחר, זה יכול להיות חפץ, סיטואציה או אפילו רגש. לפעמים רגש מסויים בתוכנו או חוויה שנרצה להימנע ממנה.
יכול להיות שאנשים לא מתחתנים מתוך אהבה, אלא דווקא מתוך פחד? האם יכול להיות שאנחנו מתבלבלים בין המושגים? מדובר בשני קצוות של אותה הסקאלה, מה שגורם להם להראות מאוד דומים כלפי חוץ ורק אם נחפור לעומק, נזהה את ההבדלים המאוד משמעותיים ביניהם. כאמור, אהבה ושנאה הן שני קצוות על אותה סקאלה, אני תוהה אם הסיכוי להתגרש עולה ככל שהסיבה לחתונה קרובה יותר ל"פחד" בסקאלה המדוברת ורחוקה יותר מהקצה של ה"אהבה" ולהיפך. זה כמובן מסתבך מהסיבה הפשוטה שיש שני צדדים, שלא לומר קצוות, גם למשוואת החתונה כך שזה כל צד מול עצמו ובהחלט יכול להתקיים מצב אמיתי שבו צד אחד אכן מתחתן מאהבה ואילו הצד השני מתוך פחד.
אני לא מתכוון להיכנס לנבכי נפשם של הנשואים או של אלה שמתכוונים להתחתן בקרוב, אני רק אומר שכדאי מאוד שנבין עם עצמנו, האם אנחנו מתחתנים עם האדם שמולנו באמת מתוך אהבה או שהאהבה רק מכסה על משהו עמוק יותר שנמצא שם בתוכנו.
כמובן שאין פה תשובה חד-משמעית המתאימה לכולם.
השבמחקהסיבה שפחות מתגרשים בנישואי שידוכים היא כנראה גם בגלל הציפיות הנמוכות יותר מבן/בת הזוג וגם בגלל שבחברות שבהן מקובלים שידוכים גם פחות מקובל להתגרש.
כמובן שיכול להיות שזו הסיבה לגבי הצד המשודך. אני בעיקר מדבר על להסתכל עלינו, אלה שנמצאים "בצד השני", זה שלא משודך ולבדוק האם אנחנו מתחתנים באמת מתוך אהבה או שמא מדובר בסיבה אחרת.
מחק