פעם הדברים היו הרבה יותר פשוטים

כשיאיר לפיד עדיין היה עיתונאי, הוא כתב שהחיים שלנו מסתבכים ביחס ישר לכמות המכשירים שנועדו לפשט אותם.

הוא התייחס בעיקר לפן הטכנולוגי, שעם כל המכשירים הטכנולוגיים של היום (הוא רמז בעיקר לוידאו ולעובדה שדור ההורים שלנו לא יודע אפילו איך לכוון בו את השעה). במקום שדברים יהיו פשוטים יותר, אנחנו מסתבכים בהפעלה שלהם. מלבד הנושא הטכנולוגי, ישנם עוד כמה תחומים בחיינו שפעם היו פשוטים יותר, והיום? לא ממש. הנה כמה דוגמאות. 

פעם תאונה הייתה תאונה

כאשר מטוס התרסק או כאשר משהו קרה ונהרגו אנשים, היה ברור שמדובר בתאונה. החקירה הראשונית הלכה לכיוון התאונה, מה גרם לה ואיך נמנע תאונה דומה בעתיד. היום, לעומת זאת, הכיוון הוא קודם כל טרור. הכותרת הראשית מדברת קודם כל על יד נעלמה שגרמה לאותה תאונה או "מקרה מוזר". בד"כ ההודעות הראשונות שיוצאות מאיזור האירוע היא שלאחר בדיקות ראשוניות, לא מדובר באירוע טרור. חקירת התאונה, הגורם והמניעה בעתיד, הפכו להיות דבר משני. 

קונספירציות

כהמשך ישיר לנושא הקודם, שוק הקונספירציות הרקיע שחקים. אף תאונה, או כל אירוע באשר הוא, שכולל בתוכו פרסונה כלשהי (חשובה פחות או חשובה יותר זה לא חשוב) הוא לא כפשוטו אלא בטוח יש משהו או מישהו שעומד מאחוריו ואין סיכוי שמדובר בתאונה או מקרה גרידא. הפיתרון הפשוט אף פעם לא יתקבל בברכה, תמיד הוא ייעטף בסיפור מרתק אשר ינסה להסביר את מה שקרה. 

השפה

אפילו דבר פשוט כמו השפה שבה אנחנו מדברים (עברית, במקרה הזה) הפכה להיות מסובכת ובעיקר מסבכת. המון מילים וביטויים היו מאוד תמימים גם כאשר הם היו הכי ישירים שאפשר (מי היה חושב היום לשייך את המילה "ריץ'רץ'" לתוכנית לילדים?). כיום, הביטויים הכי תמימים שיכולים להיות מיד תופסים נופך מיני ובמקרים מסויימים גם יכולים לסבך את זה שאומר אותם גם אם הוא לא חשב עד הסוף באותו רגע. 

אירועי יום יום

פעם, כאשר היה אירוע, היו מדווחים עליו, מביאים "מומחה" אחד או שניים שידברו על האירוע וממשיכים הלאה. היום, כאשר קורה אירוע כלשהו אשר מדווח בתקשורת, הוא הופך ל"שיחת היום". מיד מביאים את כל ה"מומחים" באותו תחום אשר ידברו (והרבה) על אותו נושא, מכל כיוון אפשרי. כשיש אסון מסוקים, מביאים מומחה לפרופלור של המסוק אשר יסביר מה יכול להשתבש שם. כאשר שרון נכנס לקומה, כולנו הפכנו לחצי רופאים וידענו בדיוק מה קורה כאשר קריש דם מתחיל את מסעו לאיזור המוח. כאשר אבא הורג את ילדיו, כולנו יודעים בדיוק רב את כל אילן היוחסין של אותה משפחה ובדיוק עוד יותר רב את תהליך הרצח מתחילתו ועד סופו בכל שניה ושניה. 

מה השעה?

כן, אפילו זה. פעם בשביל לדעת מה השעה, היית צריך להרים את יד שמאל (יש כאלה שאהבו לשים את השעון ביד ימין כדי להרגיש מיוחדים), להיישיר מבט לכיוון מפרק כף היד ומיד לדעת מה השעה. למרות התיאור הכביכול מסובך, מדובר בפעולה פשוטה, ממש אוטומטית. היום, חלקנו כבר לא הולכים עם שעון כי השעה נמצאת בכל מקום, זה אולי נשמע כמו משהו שאמור לפשט את העניין אבל הוא רק מסבך והביטוי הבא מסכם את הרעיון: אדם עם שעון אחד, יודע מה השעה. אדם עם שני שעונים, אף פעם לא בטוח. 

תדירות החידושים

פעם, ההתקדמות הייתה יחסית איטית. נתנו לנו זמן להתרגל לדברים חדשים ועוד היה לנו זמן גם להנות מהם. היום, בגלל תדירות החידושים המהירה, אנחנו לא מספיקים ללמוד חידוש אחד וכבר מגיע עוד אחד. אנחנו לא מספיקים להנות מחידוש מסויים וכבר אומרים לנו שאנחנו מיושנים. 

הכרויות

פעם, בשביל להכיר מישהי ולהתחתן איתה, הייתה צריך ללכת לאבא שלה, לשכנע אותו, לשלם לו וזהו. היום, דווקא בגלל שיש כל כך הרבה שיטות להכיר, אתה קודם כל צריך להחליט איזו שיטה טובה לך ובשביל זה אתה צריך לנסות אותן כי אחרת, איך תדע? רק אחרי שמצאת שיטה כזו או אחרת, מתחיל התהליך עצמו ואז אתה מגלה שכמו שאתה בחרת בשיטה הזו, יש עוד מספר לא קטן של גברים שגם בחרו בה וזה או אתה או הם. 

תחילת קשר

פעם התחרות הייתה מי יאמר קודם "אני אוהב/ת אותך". כל צד פחד לחשוף את רגשותיו כלפי הצד השני פן זה יהיה מוקדם יותר וירחיק את הצד השני ויגרום להיפך מהכוונה המקורית. היום, עם היכנסו של פייסבוק לחיינו והעובדה שיש אנשים שמעדכנים על כל נשימה שהם לקחו ביום מסויים, הדברים הסתבכו. הרבה לפני ה"אני אוהב/ת אותך" יש את שינוי הסטטוס בפייסבוק וזה, רבותיי, פתח למלחמת עולם. האם עבר מספיק זמן על מנת לשנות מסינגל לבמערכת יחסים? אולי רק נבטל את הסינגל אבל לא נשים סטטוס חדש במקום כדי שזה לא יראה מלחיץ מדי? ומיותר לכתוב על אלה שנפרדו מבני הזוג ובכך גם רמזו להם, פשוט על ידי החלפת הסטטוס בפייסבוק שלהם, מ"במערכת יחסים" ל"סינגל". 

המצאות

טוב, האמת שפה אין יותר מדי מה להסביר. ככל שעובר יותר זמן ויותר דברים הומצאו, קשה יותר להמציא דברים חדשים. אם נלך מספיק אחורה בזמן, כל דבר הכי קטן שהומצא, נחשב להמצאה ששינתה את ההתנהלות של אותה תקופה. והיום? גם אם יש משהו גאוני שיושב לך מול הפרצוף, זה לא מספיק אם אתה לא מצליח לשכנע מספיק אנשים שהרעיון יכול גם להכניס כסף. תחשבו כמה המצאות גאוניות הלכו לאיבוד רק בגלל שמי שהמציא אותם לא הצליח לשכנע את האנשים הנכונים בכדאיות הכלכלית של ההמצאה שלו. 

מחלות

פעם זה באמת היה פשוט. המחלה הראשונה שתקפה אותך, הרגה אותך. יש יותר פשוט מזה? היום, יש איןספור סוגי מחלות ולכל מחלה, יש תתי מחלות שלהן יש איןספור סוגי טיפולים ותרופות. אתה צריך לזכור מה לקחת ומתי וכל כמה זמן, ואם אתה אלרגי (אתה יודע את זה רק בדיעבד) אז כולם צריכים לדעת מזה כדי שתוכל להמשיך לחיות ובעצם לחלות שוב בעתיד. 

החיים

אמנם אין לי מול מה להשוות אבל נראה לי שגם בתחום הכל כך רחב הזה, החיים, פעם הם היו הרבה יותר פשוטים לעומת היום. מה, לא?