חוקי מרפי של החיים

חוקי מרפי. אני בטח לא צריך להסביר לכם מה זה.

כולנו מכירים אותם מקרוב, מדי פעם קורים לנו כל מני דברים שגורמים לנו לומר, בד"כ בכעס: "חוק מרפי" או "מרפי המניאק". חוקי מרפי נוגעים לכל אחד ואחד מאיתנו כמעט בכל היבט בחיים שלנו. בד"כ בדברים הקטנים והפחות חשובים אבל לפעמים הם מכים בנו בהיבטים הגדולים והחשובים יותר של החיים. לא מדובר בסתם צירוף מקרים כזה או אחר אלא ממש בסוג של master plan שמישהו ישב ותכנן כדי שהם יקרו, כאשר למתכנן הזה כנראה קראו מרפי.

הפעם הראשונה שבה קרה לי משהו שגרם לי להכיר את (חוק) מרפי מקרוב, הייתה כאשר הייתי צריך לחזור הבייתה ב 3 אוטובוסים. רצה הגורל (ע“ע מרפי) ואת שלושת האוטובוסים פיספסתי בשניה, כלומר ראיתי אותם יוצאים מהתחנה בעודי מתקרב אליה. הייתי צריך לחכות לאוטובוס הבא על מנת להתקרב ליעד לאט לאט וגם זה תוך כדי שאני רואה את האוטובוס הבא בתור עוזב לדרכו כאשר אני לא בתוכו.

כאשר עברתי למקום המגורים הנוכחי, בניתי על גשר שאמור לקחת אותי מהבית שלי למקום העבודה. עד לבניית הגשר הייתי צריך לעשות עיקוף, הגשר היה אמור לקחת אותי בקו ישר ממקום המגורים למקום העבודה וגם חזרה כמובן. כאשר עברתי, נאמר לי שתוך שנתיים הגשר ייבנה, מכיוון שלא תכננתי לעבור מקום עבודה בקרוב זה היה נשמע לי כמו רעיון מעולה. ברוב תמימותי לא לקחתי בחשבון שהבירוקרטיה תגרום לגשר להיבנות לאחר 4 שנים ולמקום העבודה להחליף מקום. לא עברתי מקום עבודה, מקום העבודה החליף מקום, לאיזור חדש לגמרי, כזה שהגשר ממש לא יעזור לי.

אמנם לא מדובר במשהו שקרה לי אלא לידידה אבל הבחורה הייתה צריכה לשרת בצבא ביחידה סודית בתפקיד מעניין ביותר. היא עברה את כל תהליך הסיווג הבטחוני עד שהגיעה לראיון האחרון, זה שתמיד אומרים עליו שהוא רק פורמלי ותכלס, התהליך הסתיים. במקרה שלה, מסתבר שהוא אכן הסתיים רק שהפעם הכוונה הייתה לשלילה. מסתבר שאחיה גר בחו"ל ובדיוק באותה תקופה, לא קיבלו אנשים עם קרובי משפחה בחו"ל וזה גרם לכך שבמקום תפקיד נחשק היא הפכה להיות פקידה בצבא. הדרישה המדוברת שפסלה אותה מלשרת בתפקיד הזה הופעלה זמן קצר לפני הגעתה למיונים ובוטלה זמן קצר לאחר מכן.

בצבא שירתתי ביחידה מסויימת שעליה תמיד אמרו לי שאני בר מזל כי בחוץ "חוטפים" אנשים כמוני. לאותם אנשים תמיד אמרתי שהסיוט הכי גדול שלי הוא שאני אשתחרר בדיוק כשכל זה יפול. מיותר לומר שזה בדיוק מה שקרה. אמנם התפוצצות הבועה קרתה שנה וחצי לפני השיחרור אבל מכיוון שלקח זמן בין התפוצצות הבועה עצמה עד שהגל שהיא יצרה השפיע על כולם, ההשפעה העיקרית של אותה התפוצצות קרתה בדיוק שנה וחצי אחרי הפיצוץ עצמו. נכון שקצת יוזמה מצידי והרבה מזל גרמו לי לעבור את זה בקלות יחסית וללא נפגעים אבל זה נראה שחוק מרפי בהחלט עבד שעות נוספות על מנת לגרום לכל זה לקרות בתזמון המופלא שבו זה קרה.

לפני שנים הייתי צריך לבצע תשלום לא קטן שכולו היה בדולרים. הדולר באותה תקופה השתולל והיה ברור שבאופן כללי נדפקתי. כשהדולר בגובה שבו הוא היה, ברור לך שאגורה לפה או לשם כבר לא ישנו הרבה, צריך לשלם והרבה. בדיעבד הסתבר שהיום שבו שילמתי את הסכום הגבוה הזה, ואני מוסיף ואומר, בניגוד לכל הדעות שרווחו באותה תקופה, היה היום שבו הדולר היה בשער הגבוה ביותר שלו מאז ומעולם: 4.995 שקל לדולר. כולם היו בטוחים שהדולר עומד לפרוץ את קו 5 השקלים ולכן קנו דולרים בכמויות, מה שהם לא לקחו בחשבון זה את העובדה שאני את התשלום כבר ביצעתי ולכן אין עוד טעם שהדולר יעלה ובאמת משם הוא רק צנח. נכון שהייתה תקופה שבה הוא קצת הרים ראש אבל לאותו שער מדובר, הוא אפילו לא התקרב.

כאשר אדם שכיר נהיה עצמאי, כלומר עוסק פטור/מורשה, יש לו אפשרות לקזז את המשכורת שלו בתור שכיר עם ההוצאות/הכנסות שלו בתור עצמאי. זה טוב בעיקר בהתחלת התהליך שבו העסק העצמאי לא מרוויח או במילים אחרות מפסיד. מכיוון שהוא מפסיד ומכיוון שהוא מקזז את זה עם המשכורת (שהיא סוג של הכנסה), יש לו אפשרות לקבל החזרים ממס הכנסה כי הוא כביכול שילם יותר מס ממה שהיה צריך. בדוחות לשנת 2008 זה עבד יופי, אבל מסתבר שהחל משנת 2009, ה"נישום" כלומר העצמאי, לא מקבל את הסכום אליו לכיס כמו עד אותה שנה אלא הוא מצטבר באיזושהי קופה והזמן היחיד שבו הוא יוכל לקבל אותו בחזרה זה אם הוא יסגור את העסק שלו. אם עד עכשיו היה שווה להיות עצמאי על מנת לקבל החזרים על הוצאות שבכל מקרה אנחנו עושים (חשמל, טלפון, ארנונה ועוד), באו מס הכנסה וסגרו את הברז הזה. ומתי כל זה קרה? נכון, חודשיים אחרי שאני נהייתי (גם) עצמאי.

אי אפשר בלי נושא הזוגיות שהוא לכשעצמו מלא באירועים מהסוג המדובר אבל מספיק לתאר מקרה אחד על מנת להבין את הנושא. רצה המקרה, ובאותו שבוע התחילה איתי מישהי שהייתה נראית נחמדה אבל לא יותר מזה ואני התחלתי עם מישהי שמאוד מצאה חן בעיני. לזו שהתחילה איתי נתתי את הטלפון שלי (היא ביקשה יפה) ובאיזשהו מקום קיוויתי שהיא לא תתקשר. כדי לא להפסיד את זו שכן רציתי, אני פניתי אליה והתחלנו לצאת. אחרי זמן מה, הבחורה שהתחילה איתי יצרה קשר וגם איתה יצאתי. היה לי ברור שזה לא לעניין כך שמהר מאוד מצאתי את עצמי עושה את הדבר הכי קשה שיכלתי לעשות וזה לומר לבחורה שרצתה אותי שזה לא מתאים. קיוויתי שההתנהגות הטובה והכנה שלי תגרום לכך שהבחורה שבה כן הייתי מעוניין תהיה גם מעוניינת כי בינתיים היה נראה שזה כן מתקדם אבל מיותר לומר שאם זה היה עובד, לא הייתי כותב על זה. שבוע אחרי שאמרתי לזו שרצתה אותי "ביי ביי", זו שאני רציתי עשתה בדיוק את אותו דבר אבל הפעם לי.

כדי להיות כנים עד הסוף, לפעמים חוקי מרפי עובדים הפוך, כלומר לטובתינו. כמובן שכשזה קורה אנחנו לא מאשימים אף אחד, בטח לא את מרפי אלא רק שמחים בחלקנו ולפעמים אף טופחים לעצמנו על השכם כאילו אנחנו היינו אלה שגרמנו לכך לקרות. גם לי קרו כמה מקרים כאלה בחיים אבל מטבע הדברים, הנושא הזה מייצר רשומות פחות מעניינות :-). נראה, אולי בעתיד זה יקרה.