אנחנו חיים את חיינו כמו קריאת ספר, מדף לדף, מיום ליום.
בספר יש לנו אפשרות לקפוץ לדף האחרון ולקרוא מה קורה בסוף. רבים מאיתנו היו רוצים לדעת איך יראו חיינו אי שם בעתיד, לקראת סופם. אך אם נדע איך הם ייגמרו, האם זה ישנה משהו? האם זה לא יוריד מערך חיינו בדיוק כמו שזה יוריד מערכו של הסיפור אותו אנחנו קוראים? אנחנו יכולים לקפוץ לסוף הספר, לקרוא מה קורה ומה אז? אנחנו נמשיך לקרוא בספר? האם תהיה לכך משמעות?
מעבר לכך, נגיד שלמרות שקראנו את הסוף, נמשיך לקרוא. האם הסוף ישתנה רק בגלל שאנחנו כבר יודעים את הסוף? האם עצם זה שנדע איך יראו חיינו לקראת סופם, נצליח לשנות אותם, או שהכל יוביל בסופו של דבר לאותו סוף ידוע מראש?
בספר, מישהו כבר כתב מראש את מה שקורה בעלילה (הסופר). יש הטוענים שגם החיים שלנו כאלה, כלומר נכתבו מראש וכל הקסם והעניין הוא שאנחנו לא יודעים מה נכתב שם ובעיקר מתי. במידה והתפישה הזו נכונה, זה רק מחזק את השאלה הקודמת, האם נוכל לשנות את חיינו במידה והיינו יודעים מה קורה לקראת סופם? הרי גם את הספר לא נוכל לשנות.
אכן את סוף הסיפור לא נוכל לשנות אבל גרוע מכך, בגלל שקראנו רק את הסוף ופיספסנו חלק גדול מהחיים, אה סליחה, מהסיפור, יש סיכוי שהסוף יראה לנו לא הגיוני, לא קשור לכלום, מבולגן ולא כמשהו שניתן בכלל להגיע אליו. לעומת זאת, אם נקרא את כל הסיפור לפני שנגיע לסופו, הסוף יתחבר לנו בצורה נפלאה לכל מה שחווינו, חיינו וקראנו. כך גם עם החיים.
אם נקרא את הסוף של הספר מראש, לא נוכל לשנות אותו אבל אם לא נקרא את הסוף מראש, כן נוכל לשנות את המשמעות שלו לגבינו. כך גם עם החיים.
בספר יש לנו אפשרות לקפוץ לדף האחרון ולקרוא מה קורה בסוף. רבים מאיתנו היו רוצים לדעת איך יראו חיינו אי שם בעתיד, לקראת סופם. אך אם נדע איך הם ייגמרו, האם זה ישנה משהו? האם זה לא יוריד מערך חיינו בדיוק כמו שזה יוריד מערכו של הסיפור אותו אנחנו קוראים? אנחנו יכולים לקפוץ לסוף הספר, לקרוא מה קורה ומה אז? אנחנו נמשיך לקרוא בספר? האם תהיה לכך משמעות?
מעבר לכך, נגיד שלמרות שקראנו את הסוף, נמשיך לקרוא. האם הסוף ישתנה רק בגלל שאנחנו כבר יודעים את הסוף? האם עצם זה שנדע איך יראו חיינו לקראת סופם, נצליח לשנות אותם, או שהכל יוביל בסופו של דבר לאותו סוף ידוע מראש?
בספר, מישהו כבר כתב מראש את מה שקורה בעלילה (הסופר). יש הטוענים שגם החיים שלנו כאלה, כלומר נכתבו מראש וכל הקסם והעניין הוא שאנחנו לא יודעים מה נכתב שם ובעיקר מתי. במידה והתפישה הזו נכונה, זה רק מחזק את השאלה הקודמת, האם נוכל לשנות את חיינו במידה והיינו יודעים מה קורה לקראת סופם? הרי גם את הספר לא נוכל לשנות.
אכן את סוף הסיפור לא נוכל לשנות אבל גרוע מכך, בגלל שקראנו רק את הסוף ופיספסנו חלק גדול מהחיים, אה סליחה, מהסיפור, יש סיכוי שהסוף יראה לנו לא הגיוני, לא קשור לכלום, מבולגן ולא כמשהו שניתן בכלל להגיע אליו. לעומת זאת, אם נקרא את כל הסיפור לפני שנגיע לסופו, הסוף יתחבר לנו בצורה נפלאה לכל מה שחווינו, חיינו וקראנו. כך גם עם החיים.
אם נקרא את הסוף של הספר מראש, לא נוכל לשנות אותו אבל אם לא נקרא את הסוף מראש, כן נוכל לשנות את המשמעות שלו לגבינו. כך גם עם החיים.
תחשוב על הספרים האלו שבסוף כל דף יש אופציות "אם אתה רוצה שיעשה הגיבור כך עבור לעמוד 265" "אם אתה רוצה שייתפס עבור לעמוד 55". ובכל פעם שאתה קורא את הספר הסיפור תמיד אחר.
השבמחקולכן לעולם אין לדעת מה בדיוק יקרה בסוף.
אם הייתי יודעת מה יקרה לי בעתיד אני חושבת שמתוך אינסטקט בסיסי..
השבמחקהייתי מנסה לשנות מהלכים..
אבל אני חושבת שמוטב שלא נדע מה יקרה לנו בכל חיינו..
כי אז בכלל נהיה כמו רובוטים..
ונאבד אולי את הטעם להמשיך לחיות.. את התקווה.. והסיבה לקום בבוקר.. לגלות מה צפוי היום..
מי שמאמין בגורל, בעצם אומר בדיוק את זה. שהכל כבר כתוב אז למה להתאמץ...
מחקזה הכל עניין של בחירה, אלא שכל אחד בוחר איזה חויות לחוות בחייו ובכל זמן נתון הוא עומד מול בחירות וכךך יתפתחו חייו, לומר שהכל ניקבע מראש אז למה להתאמץ , מראה כי אדם לא ממש מבין את חייו,
מחקמהו גורל? גורל זה שם, מושג למי שאינו לוקח אחריות על הבחירות שעשה בחייו, או לפניהם.
חוץ מזה שאהבתי את הרשומה,
דבר ראשון, באמת נהניתי לקרוא :)
השבמחקדבר שני, עניין ה"חיים נכתבו" מראש, עד כמה שזה נשמע נחמד, אבל זו גישה ללוזרים, בלי לפגוע באף אחד.
הגישה הזו טוענת שאין טעם להתאמץ בגלל שהכל כבר הוחלט, אז אפשר לא לעשות כלום ולהגיע לאותה נקודה שאליה היית מגיע עם המון נקודה קשה, אז נכון, בסופו של דבר אתה תמות.
אבל לא משנה איך תסובב את זה, הנקודה הסופית לא באמת משנה, משנה הדרך שעשית עד לשמה, וזה מה שכן ישתנה.