נשבע לכם

ניסויים חברתיים הם דבר מעניין, גם אם זה מגיע בצורת תכנית טלויזיה.

אמנם העריכה והבימוי עלולים לפגוע באותנטיות אבל אם מזיזים את כל זה הצידה, יוצאים לפעמים דברים מעניינים ובעיקר מסקרנים.

בתכנית ריאליטי, קיבלו המשתתפים משימה בשם "שוטרים וגנבים". אחד הגנבים היה צריך לגנוב משהו מהצד של השוטרים, בלי שאף אחד ידע על כך מלבד גנב אחד נוסף לבחירתו. הגניבה קרתה והשוטרים היו צריכים לבצע "חקירה" שבסופה היו אמורים לנחש מי הוא אותו גנב. השוטרים הלכו בשיטת "תישבע ביקר לך מכל". כלומר לכל אחד מהנחקרים הם אמרו שיישבעו ב-יקר להם מכל שלא הם גנבו. ההנחה שלהם הייתה שאין סיכוי שהגנב יישבע ב-יקר לו. הם שכחו דבר אחד בהנחת היסוד שלהם וזו העובדה שגם אלה שלא גנבו לא ירצו להישבע.

אז מה היה מעניין בסיפור הזה? האירוניה, ההפוך על הפוך. דווקא אלה שלא גנבו, לא היו מוכנים להישבע, כל אחד מהסיבה שלו. אחד על מנת לבלבל את החוקרים, אחרת כי היא פשוט לא נשבעת וזהו ועוד סיבות. דווקא זה שגנב לא רק שנשבע, הוא נשבע בהרבה יותר ממה שביקשו ממנו להישבע. מבחינתו שבועה לא שווה כלום, הוא פשוט לא נותן למילה שבועה את המשמעות שאנשים אחרים נותנים לה. בעוד שאצל אחת (שלא גנבה) השבועה חזקה יותר מכל דבר אחר, כך שלמרות שהיא לא גנבה היא לא הייתה מוכנה להישבע, הבחור שכן גנב היה מוכן להישבע שוב ושוב על כל מני דברים, כולל דברים מוזרים ולא קשורים.

מילים הן רק מילים, ללא המשמעות שאנחנו יוצקים לתוכן.