גישור ועריכת דין

* אין ברשומה זו כוונה לפגוע או להכליל

 

תמיד ראיתי את מקצוע הגישור כתחום מקביל למקצוע עריכת דין.

היתרון המשמעותי של גישור לעומת עריכת דין, בעיקר מבחינת הלקוחות, הוא נקודת הפתיחה שלו. בעוד שלעורכי דין נפנה על מנת לקחת משהו מהצד השני, למגשר נפנה על מנת לקבל את המשהו הזה. לא מדובר פה רק בניסוח ובחירת מילים אלא במהות שונה לחלוטין שלא לומר, הפוכה.

אחד הדברים שאומרים על עורכי דין זה שהם ששים אלי קרב, ותמיד יגידו לך את מה שתרצה לשמוע, קרי, "יש לך קייס", וכמובן יבטיחו לך הרים וגבעות רק כדי שתיקח אותם. כמובן שאז אתה הופך לעוד תיק בערימת התיקים שלהם. מגשר, כשמו כן הוא, אמור לגשר בין שני הצדדים, מדובר בתהליך הפוך מזה של עורך הדין, כי פה המטרה היא לעשות הכל בהסכמה של שני הצדדים ולא בחיוב של אחד הצדדים.

לפני מספר שנים, עניין הגישור התחיל לצבור תאוצה ואפילו התחיל פיילוט בארבע בתי משפט גדולים בארץ שבו חוייבו הצדדים, במקרים מסויימים, ללכת לתהליך גישור. אפילו את המגשר עצמו יבחרו שני הצדדים. בעקבות זאת, הייתה נהירה המונית של עורכי דין לכיוון בתי הספר ללמידת יסודות הגישור. לטענתם מדובר בשילוב הגישור בעבודה שלהם, כאשר ברור לכולם שלא באמת ניתן לשלב, מכיוון שמדובר בתחום מקביל וכידוע קווים מקבילים לעולם לא נפגשים.

כאשר הלכתי ללמוד גישור בסיסי להעשרה עצמית, הרוב המוחלט של הלומדים היו עורכי דין, מספר אנשים היו פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מאמנים וכדומה ורק אני ועוד בחור אחד, למדנו בשביל העניין. רוב עורכי הדין שבאו ללמוד, היו חלק ממשרד עורכי דין והם אלה שנבחרו מתוך עובדי המשרד, ללמוד את תחום הגישור כך שיוכלו לספק גם את השירות הזה כחלק משירותי המשרד.

בתור מגשרים, רוב העבודה מגיעה מבתי המשפט (ניתן לפתוח גם "קליניקה" פרטית ולהשיג לקוחות בעצמכם) כך שלעורכי הדין יש אינטרס מובהק ללמוד את מקצוע הגישור שבעצם לוקח להם את הפרנסה. אי אפשר לסכם את התהליך הזה בצורה טובה יותר מאשר המשפט: If you can't beat them, join them. אני לא יודע אילו השלכות יהיו לתהליך הזה, אבל אני מקווה שעורכי הדין יתנו למגשר שבתוכם לעבוד וימנעו מעורך הדין לצאת החוצה.