מכירים את זה שאומרים לכם שכדי למצא זוגיות צריך להתפשר? אז נראה לי שיש פה טעות קטנה שאף אחד לא טורח להסביר אותה.
פשרה היא סובייקטיבית, כלומר אינדיבידואלית ומה שנחשב לפשרה אצל אדם אחד, לא ייחשב כך אצל אדם אחר. יותר מזה, דברים שפעם ראינו כפשרה, היום כבר לא נראה אותם ככאלה, כי "התבגרנו" או כי מצאנו מישהו/י שאצלם הדבר הזה לא מפריע לנו כמו שחשבנו. לפעמים אנחנו אפילו לא יודעים להסביר לעצמנו למה זה פתאום לא מפריע לנו כמו שחשבנו.
פה בדיוק נכנסת הנקודה שאליה אני מכוון. ככל שאנחנו יותר מאוהבים בצד השני, ככה פחות דברים יפריעו לנו אצלו, לפחות בהתחלה. אני מסכים שהחלק הקשה הוא לגרום לתופעה הנפלאה הזו להימשך גם אחרי שההידלקות בהתחלה מסתיימת לה.
פשרה במובן הקלאסי שלה היא משהו שאולי ויתרנו עליו אבל בטח שלא שכחנו ויש מצב שהוא נשאר לנו עמוק בתוך הבטן גם אם בהתחלה אנחנו לא ממש שמים לב לכך. במקרה הטוב נצליח לשמור אותו שם עד שהוא יעלם, במקרה הרע הוא יזכיר לנו שהוא קיים במצב הכי פחות נוח, כמו לדוגמה בויכוח כזה או אחר, לפעמים בנושא לא קשור.
כשמדברים על "זוגיות זו פשרה", מדברים בעצם על פשרה מסוג אחר, מהסוג שעליו אנחנו באמת מוותרים (וגם שוכחים) עליו ולכן גם אי אפשר יותר לקרא לזה פשרה. במובן החיובי של המשפט.
תזכרו שאחת הצרות הגדולות בתקשורת היא שאין תקשורת, לדוגמה כשאנחנו שומרים משהו טוב טוב בבטן ומקווים שזה לבדו יפתור את הבעיה. יש שם משהו בבטן הזו, שגורם לדברים לצמוח, לפעמים למימדים גדולים בהרבה ממה שהם היו בפועל והתוצאה היא ההיפך ממה שהתכוונו שיקרה.
פשרה היא סובייקטיבית, כלומר אינדיבידואלית ומה שנחשב לפשרה אצל אדם אחד, לא ייחשב כך אצל אדם אחר. יותר מזה, דברים שפעם ראינו כפשרה, היום כבר לא נראה אותם ככאלה, כי "התבגרנו" או כי מצאנו מישהו/י שאצלם הדבר הזה לא מפריע לנו כמו שחשבנו. לפעמים אנחנו אפילו לא יודעים להסביר לעצמנו למה זה פתאום לא מפריע לנו כמו שחשבנו.
פה בדיוק נכנסת הנקודה שאליה אני מכוון. ככל שאנחנו יותר מאוהבים בצד השני, ככה פחות דברים יפריעו לנו אצלו, לפחות בהתחלה. אני מסכים שהחלק הקשה הוא לגרום לתופעה הנפלאה הזו להימשך גם אחרי שההידלקות בהתחלה מסתיימת לה.
פשרה במובן הקלאסי שלה היא משהו שאולי ויתרנו עליו אבל בטח שלא שכחנו ויש מצב שהוא נשאר לנו עמוק בתוך הבטן גם אם בהתחלה אנחנו לא ממש שמים לב לכך. במקרה הטוב נצליח לשמור אותו שם עד שהוא יעלם, במקרה הרע הוא יזכיר לנו שהוא קיים במצב הכי פחות נוח, כמו לדוגמה בויכוח כזה או אחר, לפעמים בנושא לא קשור.
כשמדברים על "זוגיות זו פשרה", מדברים בעצם על פשרה מסוג אחר, מהסוג שעליו אנחנו באמת מוותרים (וגם שוכחים) עליו ולכן גם אי אפשר יותר לקרא לזה פשרה. במובן החיובי של המשפט.
תזכרו שאחת הצרות הגדולות בתקשורת היא שאין תקשורת, לדוגמה כשאנחנו שומרים משהו טוב טוב בבטן ומקווים שזה לבדו יפתור את הבעיה. יש שם משהו בבטן הזו, שגורם לדברים לצמוח, לפעמים למימדים גדולים בהרבה ממה שהם היו בפועל והתוצאה היא ההיפך ממה שהתכוונו שיקרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה