בהתחלה הם נולדים
אחר כך הם לא יודעים מי אתם
אחר כך הם לא מזהים אתכם
אחר כך הם לא שומעים אתכם
אחר כך הם לא מקשיבים לכם
אחר כך הם לא מתייחסים אליכם
אחר כך הם לא עושים את מה שאתם אומרים להם
אחר כך הם לא רוצים לדבר איתכם
אחר כך הם משלימים עם העובדה שאתם ההורים שלהם
אחר כך הם מאשימים אתכם בכל הבעיות שלהם
אחר כך הם עושים אירוע גדול רק בשבילכם
אחר כך הם אומרים שהם לא רוצים להיות כמוכם
אחר כך הם מביאים ילדים ונהיים כמוכם
אחר כך הם מתחילים להבין אתכם
אחר כך הם מתחילים להעריך אתכם
אחר כך הם מפסיקים לבוא אליכם
אחר כך הם מוצאים לכם מקום נחמד להיות בו
והכל חוזר חלילה...
אנקדוטה לסיום:
- אני מצטער שלא הקשבתי לאמא שלי כשהייתי קטן
~ למה, מה היא אמרה?
- אני לא יודע, לא הקשבתי לה.
אחר כך הם לא יודעים מי אתם
אחר כך הם לא מזהים אתכם
אחר כך הם לא שומעים אתכם
אחר כך הם לא מקשיבים לכם
אחר כך הם לא מתייחסים אליכם
אחר כך הם לא עושים את מה שאתם אומרים להם
אחר כך הם לא רוצים לדבר איתכם
אחר כך הם משלימים עם העובדה שאתם ההורים שלהם
אחר כך הם מאשימים אתכם בכל הבעיות שלהם
אחר כך הם עושים אירוע גדול רק בשבילכם
אחר כך הם אומרים שהם לא רוצים להיות כמוכם
אחר כך הם מביאים ילדים ונהיים כמוכם
אחר כך הם מתחילים להבין אתכם
אחר כך הם מתחילים להעריך אתכם
אחר כך הם מפסיקים לבוא אליכם
אחר כך הם מוצאים לכם מקום נחמד להיות בו
והכל חוזר חלילה...
אנקדוטה לסיום:
- אני מצטער שלא הקשבתי לאמא שלי כשהייתי קטן
~ למה, מה היא אמרה?
- אני לא יודע, לא הקשבתי לה.
ואיזה סוג הורה אתה רוצה להיות? הכל יכול להיות אחרת.
השבמחקהכל עניין של הקשבה, מתן גבולות ברורים, המון אהבה, שמירת הגדרת תפקיד של הורות, ניתוב האנרגיות של הגדילה לכיוון חיובי...
כמו בצמחים מתן מים ושמש לפי הצורך האמיתי ומידי פעם לדשן. הצמח יגדל אם קשובים לצרכיו. כך זה ילדים.
ללא יצירתיות מה שיוצא זה רשימת המשפטים שהנחתת למעלה.
אני מאמינה חזקה שכל אדם זקוק לשיעורי הורות. הסיבה, בגלל שכל אדם הוא שונה וילדים הם בני אדם ותמיד ההורים זקוקים לתמיכה מבחוץ.
פעם היו אלו הסבים והסבתות שהיו שם לתת גב. כיום הרבה סבים וסבתות אינם פנויים אינם מעוניינים או אינם יכולים לתת לזוגות הצעירים את הגב לו הם זקוקים כדי ללמוד גידול ילדים.
ולבסוף, אי אפשר להאשים את ההורים בצרות שלנו. ברגע שגדלנו והיינו למבוגרים האחריות על ליטוש האופי, התנהגות ותפיסות העולם מוטלות רק עלינו.
אבא שלי מקלל כל הזמן. זה אומר שלי מותר לקלל?
ההורים שלי היו כל כך עסוקים בצרות של החיים שהם לא היו מחבקים מספיק, זה אומר שאני לא אחבק את ילדיי ובן זוגי?
קל יותר להאשים אחרים מאשר את עצמי. בכל מקרה האחריות למעשי הם רק שלי ולא של אף אחד אחר.