יום שלישי, 8 בנובמבר 2016

לפעמים צדק הוא רק כוכב

ישנם 3 ביטויים מפורסמים שקשורים לצדק. 

כשהבית ריק, זה לא משנה לי אם אני צודק. הביטוי נלקח מהשיר המפורסם של רמי קליינשטיין. תוסיפו את הביטוי אני יודע להתווכח, תשאלו את כל החברים שנשארו לי ואת הביטוי אל תהיה צודק, תהיה חכם ותגלו שצדק לא שווה הרבה. כולם מבקשים צדק (מוקי אפילו כתב על זה שיר) אבל מסתבר שצדק מוערך יתר על המידה ועל מנת לשרוד, הצדק הוא החלק הכי פחות חשוב במשוואה הזו.

קחו לדוגמה את הביטוי הראשון. כוונת המשורר הייתה ויכוח עם בת הזוג שבו אתה אמנם יוצא צודק אבל היא יצאה מהבית ואתה נשארת צודק לבד. אז מה זה משנה שצדקת? אני בטוח שיש לא מעט ויכוחים ומריבות בין בני זוג שנגמרים בדיוק כך. צד אחד צודק וצד אחד שלא נשאר איתו.

דבר דומה אפשר לומר על הביטוי השני. אמנם יש בו טיפת הומור אבל מאחוריו עומדת עובדה קשה מאוד. אתה אולי יודע להתווכח ולצאת צודק בכל ויכוח אבל כישורי החברה שלך כנראה לא משהו. אם אתה תהיה "החבר המתווכח", בסופו של דבר אתה תהיה חבר של עצמך. ד"א, אם אתה באמת באמת צודק, זה הכי גרוע, כי אף אחד לא אוהב להתווכח עם זה שצודק.

זה מוביל אותי לביטוי השלישי. הביטוי נאמר בהקשר של נהיגה בכביש אבל לא רק. הוא הפך להיות מנטרה שנועדה להשתיק את הצד השני בעת ויכוח. משפט שמישהו אומר כאשר אין לו משהו אחר, "חכם יותר", להגיד. אבל גם פה, מה המשפט הזה אומר בעצם? נכון, יש חוקי תנועה, יש חוקים בכלל, יש צדק בעולם אבל עזוב את כל זה בצד, אתה רוצה לחיות? אתה רוצה לשרוד? אתה רוצה שיהיו לך חברים? אתה רוצה שתהיה לך בת זוג? פשוט תפסיק להיות צודק. 

בשנים האחרונות, גם בתי המשפט כבר לא מבססים את ההחלטות שלהם על פי הצדק בלבד. יש עוד הרבה גורמים נוספים שנכנסים כשיקולים כגון, סדר חברתי תקין, למי יש עורך דין יותר טוב, מה כן הצלחת להוכיח ומה לא, הגינות (שלאו דווקא הולכת עם צדק) ועוד.

אפילו בפוליטיקה זה בא לידי ביטוי. הרי מי אלה האנשים שטוענים לצדק ועל זה מבססים את המצע והאידאולוגיה שלהם? נכון! אותם אנשים שאנחנו קוראים להם ה"שמאל" וכולם יודעים מה קרה לשמאל בשנים האחרונות. הם צודקים, הם באמת צודקים אבל מה לעשות שאנחנו חיים באיזור שעל מנת לשרוד בו, צריכים להיות חכמים? הם צריכים לדעת שצדק זה כבר לא משהו שאפשר להתבסס עליו כאשר אתה רוצה להיות פופולרי, או להיות בכלל.

7 תגובות:

  1. נכון ולא נכון
    קודם כל מבחינה מעשית אתה צודק ואולי אף חכם. השאלה כמו בכל סיטואציה היא - מה יוצא לך מזה. או במילים אחרות - מה הוא מאזן הרווח וההפסד שלך מכל סיטואציה שבה אתה יכול להיות צודק או חכם או שילוב של שניהם.
    בזוגיות למשל אתה יכול להיות תמיד ה"חכם" ולסתום את הפה כשפרינססה נוזפת בך ולא להילחם על הצדק כדי שהיא לא תטרוק את הדלת, אבל לטווח ארוך אתה יום אחד מסתכל במראה ורואה שסמרטוט מביט עליך. והאמן לי שהייתי בסיפור הזה. אחרי הרבה טריקות דלת השארתי אותה להמשיך לטרוק לעצמה. אז אני צודק ? אני חכם ? למי אכפת. השאלה היא האם בסופו של דבר יצאתי מורווח או מופסד.
    אותו הדבר בנוגע לכל תחום בחיים. צודק או חכם אינם פרמטרים אלא מפסיד או מרוויח.

    השבמחק
    תשובות
    1. עניין של רווח והפסד הוא בד"כ דבר שאתה יכול לדעת בדיעבד... באותו רגע אתה יכול לומר לעצמך: טוב שהיא הלכה, אני לא רוצה לחיות/להיות בקשר עם בן אדם כזה. אבל אחרי שהרוחות נרגעות אתה יכול לומר לעצמך שאולי דברים יצאו מפרופורציה ובזמן שאתה מגיע להבנה הזו, לא תמיד אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.

      מחק
    2. לטנגו צריך שניים
      כמו שאמרתי, אם זה פעם או פעמיים - זניח.
      אבל אם אתה הופך את ענין הנסיגה לדרך חיים אתה הופך לסמרטוט.
      אז יהיו לך הרבה חברים וחברות שיעשו איתך ספונג`ה.
      לא בטוח שתרגיש טוב יותר...

      מחק
    3. הביטוי שלך לא מתאים פה, לשלום צריך 2 , למלחמה מספיק 1.

      סמרטוט זה עניין של הרגשה, יש לא מעט אנשים שמה שמניע אותם זה הידיעה שהם "נצרכים" - שמישהו צריך אותם, שהם יכולים לעזור... מה שאתה תראה כסמרטוט, אחר יראה את זה כדרך חיים מבחינתו

      מחק
  2. ברגע שמציגים עמדה מתוך ניסיון לשכנע אחרים נוצר ויכוח שלעיתים עלול להוביל לניתוק היחסים אבל אם תנסה להציג את העמדה שלך בתור עוד זווית ראייה שהצד האחר לא חשב עלייה אולי ייראה אחרת... כי בסה"כ ברוב המקרים צדק הוא אינדיווידואלי ואי אפשר לדעת מה באמת הדבר הנכון והצודק, כל אחד מגדיר צדק בצורה אחרת...

    השבמחק
    תשובות
    1. מכאן נוצר דיון. אבל כאשר צד אחד, במקום לנהל דיון, שובר את הכלים ומגיב בצורה קיצונית, לנו אין שליטה בכך.

      מחק
  3. אתה כל הזמן מקטלג את החיים, בכל נושא שאתה מביא אתה מתחיל ממשפטים שנונים המקטלגים סיטואציות והתמודדויות. המשפטים נחמדים.
    השאלה כיצד אתה משתמש בהם.
    אישית, אני מעדיפה להשתמש בכלי התמודדות. המשפטים הם רק אמצאי -אם הם מתאימים- להסביר לעומק סיטואציה ולהביא את תשומת ליבו של האדם/ילד אלי כדי שנוכל להתמודד עם הסיטואציה.
    למשל "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"ולהפך, עם המשפט הזה אני מתמודדת עם מצב בו הילדים שלי מציקים אחד לשני. מיד אחרי הציטוט אני ממשיכה עם שיוך לנעשה עכשיו "אתה לא אוהב שמרביצים לך, אז אל תעשה את זה לאחרים".
    בנושא אחר, קצת דומה לענייני צודקים וחכמים, יש לי משפט הקשור לשימוש בשכל, לא מספיק להיות בעל שכל עם IQ החוכמה היא להשתמש בו.
    לפי הניסוח של הסיפור עם הבחורה שהגדרתם מה זה "לא" לא ראיתי בטקסט כאן בעייתיות הגורמת להעלבה. ו"לא" הוא תמיד "לא" גם לפי דעתי. מבחינה חינוכית, כשמראים לילדים שה"לא" אינו מוחלט הם מתבלבלים ובהמשך קשה להם להתמודד מסגרות חברתיות/תקשורתיות...

    השבמחק