לפני מספר חודשים צפיתי במיני סידרה של סטיבן קינג על ההתנקשות בקנדי.
בעקבות הצפיה התחלתי לראות סרטים ולקרא כתבות על אותה התנקשות. כמות הקונספירציות היא מדהימה וחובקת כל אספקט אפשרי של ההתנקשות. חלק מהקונספירציות כל כך מתוחכמות שמאוד קשה לעקוב אחרי הפרטים ולבדוק האם מה שמוצג בהן כעובדות, הן אכן כאלה. הסרט הכי מדובר הוא J.F.K. של אוליבר סטון, שלקח ספר של עו"ד מאותה תקופה אשר חקר את הנושא והפך אותו לסרט.
קראתי המון קונספירציות, חלקן הזויות פחות חלקן הזויות יותר אבל באף אחת מהן לא מצאתי התייחסות לנקודה מאוד מסויימת והיא ההתנהגות המאוד לא צפויה של הצלם שבזכותו יש לנו היום תיעוד מושלם של ההתנקשות עצמה. אפשר אפילו לומר יותר מדי מושלם וזו בדיוק הנקודה שעליה אני רוצה לדבר.
כאשר מסתכלים על ההתנקשות ביצחק רבין, לדוגמה, אפשר לראות שהצלם "משייט" להנאתו ברחבה המפורסמת, מצלם את האנשים שבה, מתמקד בעיקר ביגאל עמיר, בכוונה או שלא, וכל הצילום שלו רגוע באופן כללי. כאשר מגיעה ההתנקשות עצמה, ברגע שנשמעת היריה הראשונה, הצלם מסיט במהירות את המצלמה ומתכופף כך שאת שתי היריות הנוספות אפשר רק לשמוע, בטח שלא לראות.
כאשר מסתכלים על צילומי וידאו של אנשים אשר נקלעו, שלא בכוונה, לאירוע של פיצוץ, ירי, פיגוע וכדומה, אי אפשר לפספס את העובדה שברגע האירוע עצמו, הצלם נבהל ומסיט את המצלמה לכיוון אחר, מתכופף במידת האפשר, מתחבא, לפעמים הוא בכלל רץ לכיוון השני כאשר כל מה שרואים במצלמה זה דשא, ריצפה או כביש, מקסימום שומעים צעקות של אנשים אחרים שבורחים גם הם. לא כך בצילום של ההתנקשות בקנדי.
אחת העדויות המפורסמות לגבי הקונספירציה קשורה לכיוון שממנו נורתה היריה הקטלנית. העובדה הזו אוזכרה גם בסרט J.F.K. הטענה היא שהירי הקטלני, הגיע כביכול מאיזור הגבעה שמאחורי אותו צלם, אברהם זפרודר שמו. גם אם היא לא הגיעה משם, היא בהחלט נשמעה כאילו היא הגיעה משם וכך העידו עדים רבים שהיו באותו איזור ממש. כל זה לא הפריע לזפרודר להמשיך ולצלם את נסיעת המכונית בצורה רגועה, שלווה ועוקבת אחרי המכונית הנוסעת, שאפילו הגבירה את מהירותה אחרי היריה הקטלנית. כאשר מתבוננים ברקע הצילום, רואים אנשים, שהיו חלק מקהל הצופים בשיירה, רצים, מתכופפים, נבהלים בעוד שזפרודר עצמו רגוע. הוא נשאר לעמוד והמשיך לצלם עד הרגע האחרון שבו רואים את המכונית נעלמת. נקודה נוספת, פרט שולי כמו שאוהבים לומר, זפרודר סבל מורטיגו ולכן לא התלהב מהרעיון לצלם מהמקום שממנו הוא צילם והסיבה היחידה שבסוף זה קרה היה חבר שייצב אותו בכך שהחזיק אותו במעילו.
אני מזכיר לכם שמדובר בשנת 1963. המצלמות לא היו משוכללות כמו היום ומתמונה שצולמה מהצד השני של הכביש, אברהם זפרודר נראה בבירור כאשר הוא מחזיק את המצלמה בידיו, ללא חצובה וכל זה כאשר כדורי רובה עפים סביבו, נשמעים כאילו מגיעים מאחוריו והוא, בלי להתבלבל, ממשיך לצלם עוד ועוד כאשר מולו מתרחשת היסטוריה. לא פחות.
אפשר לפתח על העובדה הזו קונספירציה עסיסית אבל גם אם נשים אותה בצד, אותי מאוד מסקרנת ההתנהגות המאוד לא צפויה של זפרודר, בטח לעומת תיעודים מאוחרים יותר של אירועי ירי ופיצוצים. בעיקר מפתיע אותי, שעובדה זו לא קיבלה את ההתייחסות הראויה לה באף כתבה על אותה התנקשות ובאף קונספירציה מכל אותן קונספירציות שהתפתחו בעקבות ההתנקשות.
בעקבות הצפיה התחלתי לראות סרטים ולקרא כתבות על אותה התנקשות. כמות הקונספירציות היא מדהימה וחובקת כל אספקט אפשרי של ההתנקשות. חלק מהקונספירציות כל כך מתוחכמות שמאוד קשה לעקוב אחרי הפרטים ולבדוק האם מה שמוצג בהן כעובדות, הן אכן כאלה. הסרט הכי מדובר הוא J.F.K. של אוליבר סטון, שלקח ספר של עו"ד מאותה תקופה אשר חקר את הנושא והפך אותו לסרט.
קראתי המון קונספירציות, חלקן הזויות פחות חלקן הזויות יותר אבל באף אחת מהן לא מצאתי התייחסות לנקודה מאוד מסויימת והיא ההתנהגות המאוד לא צפויה של הצלם שבזכותו יש לנו היום תיעוד מושלם של ההתנקשות עצמה. אפשר אפילו לומר יותר מדי מושלם וזו בדיוק הנקודה שעליה אני רוצה לדבר.
כאשר מסתכלים על ההתנקשות ביצחק רבין, לדוגמה, אפשר לראות שהצלם "משייט" להנאתו ברחבה המפורסמת, מצלם את האנשים שבה, מתמקד בעיקר ביגאל עמיר, בכוונה או שלא, וכל הצילום שלו רגוע באופן כללי. כאשר מגיעה ההתנקשות עצמה, ברגע שנשמעת היריה הראשונה, הצלם מסיט במהירות את המצלמה ומתכופף כך שאת שתי היריות הנוספות אפשר רק לשמוע, בטח שלא לראות.
כאשר מסתכלים על צילומי וידאו של אנשים אשר נקלעו, שלא בכוונה, לאירוע של פיצוץ, ירי, פיגוע וכדומה, אי אפשר לפספס את העובדה שברגע האירוע עצמו, הצלם נבהל ומסיט את המצלמה לכיוון אחר, מתכופף במידת האפשר, מתחבא, לפעמים הוא בכלל רץ לכיוון השני כאשר כל מה שרואים במצלמה זה דשא, ריצפה או כביש, מקסימום שומעים צעקות של אנשים אחרים שבורחים גם הם. לא כך בצילום של ההתנקשות בקנדי.
אחת העדויות המפורסמות לגבי הקונספירציה קשורה לכיוון שממנו נורתה היריה הקטלנית. העובדה הזו אוזכרה גם בסרט J.F.K. הטענה היא שהירי הקטלני, הגיע כביכול מאיזור הגבעה שמאחורי אותו צלם, אברהם זפרודר שמו. גם אם היא לא הגיעה משם, היא בהחלט נשמעה כאילו היא הגיעה משם וכך העידו עדים רבים שהיו באותו איזור ממש. כל זה לא הפריע לזפרודר להמשיך ולצלם את נסיעת המכונית בצורה רגועה, שלווה ועוקבת אחרי המכונית הנוסעת, שאפילו הגבירה את מהירותה אחרי היריה הקטלנית. כאשר מתבוננים ברקע הצילום, רואים אנשים, שהיו חלק מקהל הצופים בשיירה, רצים, מתכופפים, נבהלים בעוד שזפרודר עצמו רגוע. הוא נשאר לעמוד והמשיך לצלם עד הרגע האחרון שבו רואים את המכונית נעלמת. נקודה נוספת, פרט שולי כמו שאוהבים לומר, זפרודר סבל מורטיגו ולכן לא התלהב מהרעיון לצלם מהמקום שממנו הוא צילם והסיבה היחידה שבסוף זה קרה היה חבר שייצב אותו בכך שהחזיק אותו במעילו.
אני מזכיר לכם שמדובר בשנת 1963. המצלמות לא היו משוכללות כמו היום ומתמונה שצולמה מהצד השני של הכביש, אברהם זפרודר נראה בבירור כאשר הוא מחזיק את המצלמה בידיו, ללא חצובה וכל זה כאשר כדורי רובה עפים סביבו, נשמעים כאילו מגיעים מאחוריו והוא, בלי להתבלבל, ממשיך לצלם עוד ועוד כאשר מולו מתרחשת היסטוריה. לא פחות.
אפשר לפתח על העובדה הזו קונספירציה עסיסית אבל גם אם נשים אותה בצד, אותי מאוד מסקרנת ההתנהגות המאוד לא צפויה של זפרודר, בטח לעומת תיעודים מאוחרים יותר של אירועי ירי ופיצוצים. בעיקר מפתיע אותי, שעובדה זו לא קיבלה את ההתייחסות הראויה לה באף כתבה על אותה התנקשות ובאף קונספירציה מכל אותן קונספירציות שהתפתחו בעקבות ההתנקשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה