אני מקווה שתצליחו לקרא עד הסוף, ללא הפרעה.
ב 20 השנים האחרונות, תופעת "הפרעת קשב וריכוז" צמחה פלאים. כבר עלתה הטענה שכל הורה שרוצה "לעזור" לבן שלו, מיד לוקח אותו למבדק הרלוונטי על מנת שיימצא שיש לו בעיית קשב וריכוז, כדי שיקבל הארכות ופטורים כאלה ואחרים וכך כל נושא הלימודים יוקל עליו. שלא תחשבו שרק טובת הילד בעניין, גם טובתו של ההורה לא חסרה. ההורה מעדיף שמישהו אחר ישא את העול של ילד עם "הפרעת קשב וריכוז" ושהוא יוכל להעביר את העומס הזה על המערכת, הן בדמות פטורים והארכות והן בדמות תרופות כאלה ואחרות אשר ניתנות לילדים עם ההפרעה הזו. המון כתבות נכתבו בנושא, כולל כאלה שמקבילות את אחת התרופות שקשורות לנושא לסם לכל דבר, אשר מחולק חופשי חופשי לפני מבחנים.
התופעה צמחה וצמחה והגענו למצב שילד שאין לו הפרעת קשב וריכוז הוא השונה, המוזר, הבעייתי. ילדים התחילו להשוות ולהשוויץ בהקלות שקיבלו וההורים נהיו מאושרים מכך שסופסוף יש להם קצת שקט, בלי הרבה מאמץ מצידם. כמובן שמהר מאוד קמו קבוצות הורים ומטפלים אשר התנגדו לכל הנושא של מתן תרופות על ימין ועל שמאל וגם כל הנושא של מבדקים מוטים קיבל את מנת הביקורת שלו. הטענה אמרה שתמורת הסכום הנכון, כל ילד ייחשב לבעל הפרעה כזו או אחרת, רק כדי שההורה יצא מאושר. כמובן שמכונים אשר בודקים את הנושא צצו כמו פטריות אחרי הגשם והכסף שמסתובב בתחום הזה עשה את שלו.
עברו 20 שנה (בערך). העולם התקדם. הטכנולוגיה התקדמה וגם ההתנהלות שלנו השתנתה. התחלנו לגלות שאנחנו, בני האדם, איטיים מדי לכמות המידע והידע שזורם לעברנו. פתאום, הרעיון של הפרעת קשב וריכוז מתחיל להראות אנכרוניסטי כי מה שנכון עכשיו, לא יהיה נכון בעוד דקה. מה שחדיש ועדכני עכשיו, ייחשב למיושן ולא רלוונטי בעוד 5 דקות. פתאום הפרעת קשב וריכוז היא בכלל לא הפרעה אלא התאמת האדם לסביבה שלו. סוג של קפיצת מדרגה אבולוציונית על מנת שיתאים לסביבה החדשה שאנחנו מייצרים פה מסביבנו. ממש בקרוב, כל מי שלא תהיה לו הפרעת קשב וריכוז, יהיה זה שיסבול ואלה שיש להם את ההפרעה, יהנו מכל רגע.
ב 20 השנים האחרונות, תופעת "הפרעת קשב וריכוז" צמחה פלאים. כבר עלתה הטענה שכל הורה שרוצה "לעזור" לבן שלו, מיד לוקח אותו למבדק הרלוונטי על מנת שיימצא שיש לו בעיית קשב וריכוז, כדי שיקבל הארכות ופטורים כאלה ואחרים וכך כל נושא הלימודים יוקל עליו. שלא תחשבו שרק טובת הילד בעניין, גם טובתו של ההורה לא חסרה. ההורה מעדיף שמישהו אחר ישא את העול של ילד עם "הפרעת קשב וריכוז" ושהוא יוכל להעביר את העומס הזה על המערכת, הן בדמות פטורים והארכות והן בדמות תרופות כאלה ואחרות אשר ניתנות לילדים עם ההפרעה הזו. המון כתבות נכתבו בנושא, כולל כאלה שמקבילות את אחת התרופות שקשורות לנושא לסם לכל דבר, אשר מחולק חופשי חופשי לפני מבחנים.
התופעה צמחה וצמחה והגענו למצב שילד שאין לו הפרעת קשב וריכוז הוא השונה, המוזר, הבעייתי. ילדים התחילו להשוות ולהשוויץ בהקלות שקיבלו וההורים נהיו מאושרים מכך שסופסוף יש להם קצת שקט, בלי הרבה מאמץ מצידם. כמובן שמהר מאוד קמו קבוצות הורים ומטפלים אשר התנגדו לכל הנושא של מתן תרופות על ימין ועל שמאל וגם כל הנושא של מבדקים מוטים קיבל את מנת הביקורת שלו. הטענה אמרה שתמורת הסכום הנכון, כל ילד ייחשב לבעל הפרעה כזו או אחרת, רק כדי שההורה יצא מאושר. כמובן שמכונים אשר בודקים את הנושא צצו כמו פטריות אחרי הגשם והכסף שמסתובב בתחום הזה עשה את שלו.
עברו 20 שנה (בערך). העולם התקדם. הטכנולוגיה התקדמה וגם ההתנהלות שלנו השתנתה. התחלנו לגלות שאנחנו, בני האדם, איטיים מדי לכמות המידע והידע שזורם לעברנו. פתאום, הרעיון של הפרעת קשב וריכוז מתחיל להראות אנכרוניסטי כי מה שנכון עכשיו, לא יהיה נכון בעוד דקה. מה שחדיש ועדכני עכשיו, ייחשב למיושן ולא רלוונטי בעוד 5 דקות. פתאום הפרעת קשב וריכוז היא בכלל לא הפרעה אלא התאמת האדם לסביבה שלו. סוג של קפיצת מדרגה אבולוציונית על מנת שיתאים לסביבה החדשה שאנחנו מייצרים פה מסביבנו. ממש בקרוב, כל מי שלא תהיה לו הפרעת קשב וריכוז, יהיה זה שיסבול ואלה שיש להם את ההפרעה, יהנו מכל רגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה