מה הוא ידע אם לא זיכרון טוב?

ביטוי מפורסם אומר "לאדם שאינו יודע דבר, מומלץ שיהיה לו זיכרון טוב".

הזיכרון הראשון שלי הוא מגיל 3, אולי מגיל שנתיים. יש לי עוד המון זכרונות מאז. אפשר לומר שכל הידע שלי מבוסס על הזיכרון שלי.

אני יודע לדבר בשפה האנגלית ברמה גבוהה. זה בעצם אומר שאני זוכר המון מילים באנגלית, את התרגום שלהן לעברית כי זו שפת האם שלי ואת החוקיות של השפה. לעומתי, אדם שיודע לדבר באנגלית ברמת שפת אם, זוכר הרבה יותר מילים ממני ואת חוקי השפה הוא מכיר על בוריים. הסיבה שהוא יודע, כלומר זוכר, יותר מילים, זה בגלל שהוא משנן אותן מגיל מאוד צעיר ולמשך הרבה יותר זמן ממני. הוא ממש נולד לתוך זה, literally.

אני לא יודע לדבר בשפה הצרפתית. נכון, אפשר לומר שזה בגלל שאף פעם לא למדתי את השפה, אבל זה בעצם גם אומר שאני לא זוכר אף מילה בצרפתית, מלבד מספר מילים בודדות, אבל לא מספיק בשביל לומר שאני יודע לדבר בשפה הזו.

אני יודע לקשור שרוכים. אני יודע לקשור שרוכים, כי מגיל 3-4, אני זוכר את השלבים לקשירת שרוכים ומכיוון שזה משהו שנעשה ברמה יומית, מאוד קשה לשכוח אותו. ממש כמו למידת שפה חדשה, אם מתרגלים את זה מספיק פעמים, זוכרים ויודעים (איך) להשתמש בזה.

אלה שיודעים מתימטיקה בצורה מעולה, בעצם זוכרים את חוקי המתימטיקה (כמו כל שפה רגילה אחרת). אלה שזוכרים יותר, יודעים יותר. או שבעצם זה אותו דבר?

נניח שאשאל אתכם איך להגיע ממקום מסויים למקום אחר. נסעתם את הדרך הזו כל כך הרבה פעמים, שאתם זוכרים בעל פה את כל הדרכים והפניות שאתם צריכים לעשות. אם תצטרכו לנסוע אותה, אין ספק שתגיעו ליעד כך שתגידו לי "בטח שאני יודע איך להגיע לשם". אם ארצה שגם תסבירו לי איך להגיע, מה תעשו? תשלפו את ה"ידע" הזה מהזיכרון שלכם ותסבירו לי את הדרך. כשאתם אומרים "בטח שאני יודע" אתם בעצם אומרים "בטח שאני זוכר", הידע הוא בעצם זיכרון שכבר הפך לטבע שני שלכם.

אנקדוטה משעשעת בהקשר הזה היא שאם תצטרכו לנסוע בעצמכם את הדרך המדוברת, אתם תעשו זאת ללא בעיה אבל יהיו מקרים שאם תצטרכו להסביר למישהו אחר את הדרך, תתבלבלו ולא תהיו בטוחים שאתם מסבירים כמו שצריך. הסיבה לכך היא בעובדה שהזיכרון הויזואלי הרבה יותר חזק ולכן כאשר נראה בפועל את הכיכר (לדוגמה), נדע שפה צריך לפנות אחרי שעברנו 2-3 כיכרות. יש סיכוי שנפספס את 2-3 הכיכרות האלה בהסבר שלנו כי המשכנו בהן ישר כאילו לא היה שם כלום.

אז האם בשביל לזכור משהו, צריך קודם לדעת אותו? אני אומר שלא, כי עצם הידיעה היא הזיכרון ולהיפך. ידיעה היא בעצם שינון של משהו מספיק פעמים, עד אשר זוכרים אותו מספיק טוב. בשאיפה שלא נשכח אותו בהמשך.