לרובנו, יקר מדי מתחלק לשניים.
בעיקרון שני החוקים האלה מספיקים להתנהלות היומיומית שלנו אבל לדעתי, יש עוד חוק אחד שבודדים מאיתנו, אם בכלל, מתחשבים בו.- לא נשלם סכום מסויים למוצר שלדעתנו לא שווה את את הסכום הזה. לדוגמה, לא נשלם 10 שקל למסטיק בזוקה רגיל.
- הסכום שצריך לשלם הוא מעבר ליכולותנו, גם אם המוצר שווה את המחיר. לדוגמה, הוילה בקיסריה עולה 5 מיליון שקל וזה אכן המחיר שלה, אבל אין לנו את הסכום הזה.
החוק הוא מאוד פשוט ואני קורא לו חוק השבועיים. הוא החוק האחרון שצריך לבדוק, לאחר שמוצר מסויים עבר את שני החוקים הקודמים שהזכרתי. אם יש מוצר שלדעתנו גם שווה את המחיר וגם המחיר עצמו הוא מחיר שאנחנו מסוגלים לשלם אותו, צריך לעבור עוד חוק אחד: האם בעוד שבועיים עדיין נשתמש בו.
ההצעה שלי היא שבכל פעם שנלך לרכוש מוצר כלשהו, עלינו קודם לבדוק אותו מול שלושת החוקים ולא רק מול שני החוקים הראשונים.
גם אני קניתי דברים יקרים מדיי והמקום כאן צר מלהכיל. אבל לי יש שיטה משלי שפועלת לעיתים גם כן. אם נגיד אני הולכת לסיבוב בקניון ורואה משהו שאני רוצה לקנות אבל הוא יקר מבחינת עלות מול צורך אז אני לא קונה. אם אחרי חצי שעה של סיבוב בקניון אני עדיין חושבת בתאווה על המוצר אז אני חזורת וקונה אותו. אם צריך לחשוב פעמים אז לא קונים.
השבמחקשיטה טובה, תמיד טוב לתת לדברים ולרעיונות שלנו להתבשל קצת בראש.
השבמחק