בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר
ויותר על "מיחשוב ענן".
לכל אלה שתוהים למה הכוונה, ההסבר הכי פשוט הוא שכל הקבצים והתוכנות שכרגע נמצאים אצלכם על המחשב, יותקנו על מחשב אחד מרכזי שנמצא אי שם (לא אצלכם בבית) וההפעלה של אותם קבצים תתבצע מרחוק. במקום שנשמור דברים אצלנו, נשמור אותם במחשב מרוחק על כל המשתמע מכך, והאמת היא שלא מדובר במשמעויות חיוביות כל כך. הבדיחה אומרת ש"אין דבר כזה ענן, זה פשוט מחשב של מישהו אחר".
תחשבו על מצב שבו כל המידע שלכם, האישי והלא אישי, נמצא איפהשהו ברשת האינטרנט. תחשבו על מצב שבו אפילו ל 10 דקות אין לכם גישה לאותו מידע שאתם צריכים עכשיו. כבר קרו כאלה מקרים שנמשכו הרבה יותר מ 10 דקות. אני מבטיח לכם שבאותן 10 דקות, אתם אפילו לא תהיו בטוחים האם המידע הזה הלך לאיבוד לגמרי או שהוא יחזור לחיים ברגע ש"התקלה תטופל". אתם מבינים שכדי להרגיש בטוח שדברים לא ילכו לאיבוד, הגיבוי שלכם לכל מה שנמצא אי שם בענן נמצא בעצם אצלכם, במחשב המקומי?
אפילו ג`ימייל, שמבססת את כל שירותיה על הרעיון הזה, הבינה שאי אפשר לסמוך על כך ולכן המציאה את שירות האופליין שלה (שירות מוגבל יחסית לשירות האוןליין שלה), שמאפשר לכם לחזור אחורה ולעבוד בצורה מקומית. לא פעם ולא פעמיים, היו תקלות בשרתי גוגל אשר גרמו לאובדן גישה לאותו מידע חשוב, אבל אי אפשר להאשים רק את גוגל בעניין הזה, מספיק שיש תקלה בספק או בתשתית האינטרנט שלכם ושוב אתם יכולים להיכנס לסרטים ולתהות מתי שוב, אם בכלל, תהיה לכם גישה לאותו מידע.
אם תסתכלו על המפתח של האוטו שלכם אתם תראו מפתח רגיל שמחובר לשלט רגיל עם 2 או 3 כפתורים שמשמש אתכם גם לפתיחת דלת האוטו וגם להתנעה שלו. כיום, השלטים כבר ללא מפתח ולחיצה על הכפתור פותחת את הדלת ולחיצה על כפתור נוסף בתוך הרכב תתניע אותו. הגיבוי לכל הטכנולוגיה המרהיבה הזו, היא מפתח קטן שנמצא בתוך השלט כך שאם נגמרה הסוללה בשלט, תוכלו להשתמש בו על מנת לפתוח את הדלת. גם פה, שיא השיכלול ושיא הטכנולוגיה כאשר הגיבוי שלה הוא צעד אחד אחורה, במקרה הזה בצורת מפתח פיזי שמוכר לכולנו.
פעם היו שוערים בכניסות לחניונים. המשוכללים שמו שערי כניסה אוטומטיים אשר מזהים את לוחית הרישוי של המכונית הנכנסת והיא תזהה אתכם גם ביציאה. בטח שמתם לב לכפתור הכסוף שנמצא שם, מי שעונה לכם בצד השני, במקרה ויש בעיה, הוא יצור בשר ודם, בן אדם בדיוק כמוכם. דבר דומה אפשר לומר לגבי כל המערכות האוטומטיות. לא משנה כמה אוטומטיות הן יהיו, בסופו של דבר יהיה צורך ביצור בשר ודם (בן אדם בשפה צחה) אשר יהיה שם בתור גיבוי.
לא מזמן קראתי על מערכת משוכללת ביותר אשר אמורה להחליף את השומר בכניסה לבנייני יוקרה. התוכנה משתמשת בלא מעט טכנולוגיות קיימות ובעצם מאגדת את כולן לכדי מוצר אחד אשר אמור לספק הגנה לדיירים של אותו בניין. תיאור המערכת היה מדהים ביכולות שלה ובהגנה שהיא מסוגלת לספק אבל כבר באותה כתבה, שנעשתה כראיון עם המנכ"ל, נכתב שכאשר תקרה תקלה, מי שיגבה אותה יהיה אדם אמיתי אשר יספק מענה. על תיקון תקלות ובעיות הם אפילו לא דיברו ומיותר לציין שזה יעשה על ידי בני אדם.
מערכת מתקלקלת זה דבר נפוץ, מערכת שמתקנת את עצמה, את זה עדיין לא המציאו. עד כמה שאנחנו רוצים לסמוך על הטכנולוגיה, שבהחלט שיפרה את חיינו, אנחנו עדיין משאירים גיבוי אשר מהווה צעד אחורה בכל מה שקשור לאותה טכנולוגיה. אנחנו בעצם מגבים טכנולוגיה חדשה עם הטכנולוגיה הישנה והמוכרת כך שלפעמים נוצר מצב שאותה טכנולוגיה חדשה הופכת להיות מיושנת בעצם השימוש שלה.
לכל אלה שתוהים למה הכוונה, ההסבר הכי פשוט הוא שכל הקבצים והתוכנות שכרגע נמצאים אצלכם על המחשב, יותקנו על מחשב אחד מרכזי שנמצא אי שם (לא אצלכם בבית) וההפעלה של אותם קבצים תתבצע מרחוק. במקום שנשמור דברים אצלנו, נשמור אותם במחשב מרוחק על כל המשתמע מכך, והאמת היא שלא מדובר במשמעויות חיוביות כל כך. הבדיחה אומרת ש"אין דבר כזה ענן, זה פשוט מחשב של מישהו אחר".
תחשבו על מצב שבו כל המידע שלכם, האישי והלא אישי, נמצא איפהשהו ברשת האינטרנט. תחשבו על מצב שבו אפילו ל 10 דקות אין לכם גישה לאותו מידע שאתם צריכים עכשיו. כבר קרו כאלה מקרים שנמשכו הרבה יותר מ 10 דקות. אני מבטיח לכם שבאותן 10 דקות, אתם אפילו לא תהיו בטוחים האם המידע הזה הלך לאיבוד לגמרי או שהוא יחזור לחיים ברגע ש"התקלה תטופל". אתם מבינים שכדי להרגיש בטוח שדברים לא ילכו לאיבוד, הגיבוי שלכם לכל מה שנמצא אי שם בענן נמצא בעצם אצלכם, במחשב המקומי?
אפילו ג`ימייל, שמבססת את כל שירותיה על הרעיון הזה, הבינה שאי אפשר לסמוך על כך ולכן המציאה את שירות האופליין שלה (שירות מוגבל יחסית לשירות האוןליין שלה), שמאפשר לכם לחזור אחורה ולעבוד בצורה מקומית. לא פעם ולא פעמיים, היו תקלות בשרתי גוגל אשר גרמו לאובדן גישה לאותו מידע חשוב, אבל אי אפשר להאשים רק את גוגל בעניין הזה, מספיק שיש תקלה בספק או בתשתית האינטרנט שלכם ושוב אתם יכולים להיכנס לסרטים ולתהות מתי שוב, אם בכלל, תהיה לכם גישה לאותו מידע.
אם תסתכלו על המפתח של האוטו שלכם אתם תראו מפתח רגיל שמחובר לשלט רגיל עם 2 או 3 כפתורים שמשמש אתכם גם לפתיחת דלת האוטו וגם להתנעה שלו. כיום, השלטים כבר ללא מפתח ולחיצה על הכפתור פותחת את הדלת ולחיצה על כפתור נוסף בתוך הרכב תתניע אותו. הגיבוי לכל הטכנולוגיה המרהיבה הזו, היא מפתח קטן שנמצא בתוך השלט כך שאם נגמרה הסוללה בשלט, תוכלו להשתמש בו על מנת לפתוח את הדלת. גם פה, שיא השיכלול ושיא הטכנולוגיה כאשר הגיבוי שלה הוא צעד אחד אחורה, במקרה הזה בצורת מפתח פיזי שמוכר לכולנו.
פעם היו שוערים בכניסות לחניונים. המשוכללים שמו שערי כניסה אוטומטיים אשר מזהים את לוחית הרישוי של המכונית הנכנסת והיא תזהה אתכם גם ביציאה. בטח שמתם לב לכפתור הכסוף שנמצא שם, מי שעונה לכם בצד השני, במקרה ויש בעיה, הוא יצור בשר ודם, בן אדם בדיוק כמוכם. דבר דומה אפשר לומר לגבי כל המערכות האוטומטיות. לא משנה כמה אוטומטיות הן יהיו, בסופו של דבר יהיה צורך ביצור בשר ודם (בן אדם בשפה צחה) אשר יהיה שם בתור גיבוי.
לא מזמן קראתי על מערכת משוכללת ביותר אשר אמורה להחליף את השומר בכניסה לבנייני יוקרה. התוכנה משתמשת בלא מעט טכנולוגיות קיימות ובעצם מאגדת את כולן לכדי מוצר אחד אשר אמור לספק הגנה לדיירים של אותו בניין. תיאור המערכת היה מדהים ביכולות שלה ובהגנה שהיא מסוגלת לספק אבל כבר באותה כתבה, שנעשתה כראיון עם המנכ"ל, נכתב שכאשר תקרה תקלה, מי שיגבה אותה יהיה אדם אמיתי אשר יספק מענה. על תיקון תקלות ובעיות הם אפילו לא דיברו ומיותר לציין שזה יעשה על ידי בני אדם.
מערכת מתקלקלת זה דבר נפוץ, מערכת שמתקנת את עצמה, את זה עדיין לא המציאו. עד כמה שאנחנו רוצים לסמוך על הטכנולוגיה, שבהחלט שיפרה את חיינו, אנחנו עדיין משאירים גיבוי אשר מהווה צעד אחורה בכל מה שקשור לאותה טכנולוגיה. אנחנו בעצם מגבים טכנולוגיה חדשה עם הטכנולוגיה הישנה והמוכרת כך שלפעמים נוצר מצב שאותה טכנולוגיה חדשה הופכת להיות מיושנת בעצם השימוש שלה.
עליתי הרבה פעמים לאוטובוס שהייתה בו תקלה במכונת הכרטוס. לנהג לא הייתה ברירה אלא להסיע את הנוסעים בחינם. בעבר היו מחזיקים למקרים כאלו כרטיסים מנייר, כיום לא.
השבמחק