סגולה לחיים טובים זה זיכרון רע

כל מי שמכיר אותי, יודע שיש לי זיכרון מעולה. לומר לכם שזה עזר לי בשיעורי הסיטוריה יהיה שקר. משום מה את הדברים החשובים, אני לא זוכר.

אומרים שבשביל לזכור מתי נולדה בת זוגתך, כל מה שצריך זה לשכוח אותו פעם אחת. האמת שבמקרה של ימי הולדת ותאריכים חשובים, אני קצת פחות סומך על הזיכרון שלי ויותר סומך על הסלולרי שלי תוך תקווה שלא תיגמר לו הסוללה או שהוא סתם יעלם לו.

לא מזמן גיליתי שיש לי בעייה בזיכרון לטווח קצר. לדוגמה כשאני נוסע באוטו לעבודה אני נזכר במשהו ואומר לעצמי שבעבודה אני אעשה את זה או אבדוק לגבי זה. מיותר לציין שעד שאני מגיע לעבודה (משהו כמו חצי שעה פלוס מינוס) אני שוכח. כמובן שהפעם הבאה שבה אני נזכר, היא שוב כאשר אני באוטו בנסיעה ולא יכול לעשות דבר עם הזיכרון הזה. היו לי כמה מקרים שרציתי לזכור משהו, שכחתי אותו מהר מאוד ואז נזכרתי שוב לאחר כמה ימים, כאילו יש לי מעין "שעון מעורר" לזכרונות שפועל רק אחרי זמן מסויים, אחרי שההגדרה "טווח קצר" עוברת.

התופעה הזו סיקרנה אותי אז עשיתי ניסוי. במקום עבודה מסויים הייתי צריך לחסום רכב אחר ולהתקשר לבעל הרכב כדי שידע שאני חוסם אותו. עד שעליתי לקומה בה עבדתי כבר שכחתי מזה לגמרי והפעם הבאה שנזכרתי הייתה כשהנחסם התקשר אלי לשאול למה לא התקשרתי אליו. מה שעשיתי היה לשנן את שם הנחסם שוב ושוב עד שאגיע לקומה עצמה. כאשר הגעתי למעליות בחניון, עמד שם מישהו שכבר חיכה למעליות. ההפתעה הזו של לראות מישהו כאשר אני מרוכז חזק מאוד במשהו גרמה לנתק מחשבתי שגרם לזיכרון הזה להעלם. פתאום לזכור את הפרט הזה לא היה חשוב כי ההפתעה הייתה "חשובה" יותר מבחינת המוח והוא זנח את מה שהיה חשוב עד לפני רגע.

זיכרון טוב, יכול לבוא לרעתנו ככל שמתבגרים כי כאשר הזיכרון רע והוא ממשיך להיות רע כשמתבגרים, אז אפשר להתנחם בעובדה שאף פעם לא היה לנו זיכרון טוב. אבל מה לגבי אלה שיש להם זיכרון מעולה ופתאום מגיע הגיל והם מתחילים לשכוח דברים?

יש כאלה שנלחמים בזיכרון הרע על ידי רשימות. כמובן שבד"כ מה שקורה זה ששוכחים את הרשימה ויותר גרוע, שוכחים איפה שמנו אותה. התיאוריה שליקום יש גבולות, הינה מאוד נוחה לאלה שלא זוכרים איפה הם שמו את המשקפיים שלהם.