יותר אמונה, פחות אחריות

שמתם לב שככל שיש לנו יותר אמונה, כך אנחנו מורידים מעלינו יותר אחריות?

באמונה אני מתכוון על כל גווניה וצורותיה. כל אחד מאיתנו מאמין במשהו, לאו דווקא אלוהי. מצד אחד האמונה משרה עלינו שלווה וקבלה של דברים שקורים לנו אבל מצד שני, לדעתי, האמונה באה על מנת להוריד מעצמנו את האחריות לאותם דברים. מה יותר פשוט? לומר שאנחנו לא בסדר ולהבין היכן צריך לשפר או להאשים איזשהו גורם חיצוני במה שקורה לנו? ניחוש שלי שתמיד נעדיף להאשים את הדבר החיצוני שהוא לא אנחנו וכאן האמונה באה לקראתנו.

יש אנשים שתלו את אמונתם באלוהים וזה מה שמרגיע אותם. יש אלוהים, הוא בטח יודע מה הוא עושה ולכן כל מה שקורה זה בגללו או בזכותו ואנחנו? אנחנו בורג קטן במערכת, חסרי כל בינה ומערכת חשיבה עצמאית, פועלים רק על פי מה שהוא אומר לנו, לפעמים דרך הרב.

אנשים אחרים, כאשר קורה משהו, ילכו לבדוק מה קורה אצלם בבית. אלה תולים את אמונתם בצורה בה מסודר הבית שלהם והרי ברור שהאסון שחס וחלילה פקד אותם, לא קשור לשום דבר מלבד העובדה שיש חלון מול דלת הכניסה והם שכחו לשים מראה מעל דלת הכניסה על מנת לחסום את האנרגיות השליליות שאותו חלון גורם. אני כמובן מדבר על הפאנג שוואי במקרה הזה.

אנשים אחרים, בד"כ כאלה שהתייאשו מהחיים בכלל או בתחום מסויים בפרט, ילכו למיסטיקה לסוגיה על מנת להשקיט את נפשם והרי אותה מיסטיקנית תאמר להם בדיוק מה הולך לקרות ולפעמים אפילו מתי, והרי הם לא צריכים לקחת אחריות על כלום, אותה מיסטיקנית כבר תדריך אותם מה קרה, מה הסיבה לכך ובעיקר מה הם צריכים לעשות.

יש עוד ועוד אמונות שונות ומשונות שבני האדם המציאו לעצמם על מנת להתמודד עם המציאות בה הם חיים. אני אומר דבר פשוט, רוצים אמונה? קחו אמונה, אבל מה רע בקצת אמונה בעצמנו?