כשהייתי קטן יותר ותמים יותר בכל מה שקשור לפוליטיקה, הייתי בטוח שיש תפקידי שר קבועים. לדוגמה: חינוך, בריאות, ביטחון, כלכלה וכו‘. כאשר שינו את שמו של תפקיד שר מסויים, חשבתי שזה נעשה על מנת להתאים אותו למציאות הנוכחית או כדי למתג אותו בצורה טובה יותר כמו לדוגמה, פעם היה ”שר המשטרה“ ששונה ל“השר לביטחון פנים“ אך בכל מקרה, לא היה מצב שבו הוסיפו תפקידי שר או ביטלו תפקידי שר. במקרה הצורך, כאשר רצו להטיב עם מישהו, נתנו לו את התפקיד הידוע לשימצה ”שר בלי תיק“.
עכשיו שתפקידי השר ידועים, נשאר רק לאייש את התפקידים האלה, כלומר קודם יש תפקידים מוגדרים מראש ואז בוחרים את האנשים שיקבלו את התפקידים האלה. מי אלה אותם אנשים? זה כבר תפקידה של הפוליטיקה וזה נקבע על פי תוצאות הבחירות והמפלגות שמרכיבות את הממשלה.
זה התחיל לפני 10 שנים, או שאולי רק אז הבחנתי בזה אבל מאז, התהליך שקורה התהפך והקצב רק מתגבר. קודם בוחרים את האנשים ורק אז ממציאים להם את התפקיד. אם פעם הסתפקו בשר בלי תיק, היום פשוט ממציאים להם תיק (תפקיד). כמדומני בשנת 2009, השנה שבה הממשלה הייתה הגדולה ביותר, הומצאו לא מעט תפקידים חדשים על מנת לאייש את כמות השרים הנכבדה שנבעה מהרצון לייצר ממשלה רחבה כי הרי ידוע שתפקידי שר (קרי כיסא) משמשים כ-דבק הטוב ביותר. המצחיק הוא, שמעבר לכל התפקידים החדשים שהומצאו, עדיין התקיים לו תפקיד ה"שר בלי תיק" שהפך למגוחך אפילו יותר.
בבחירות 2013, הוחלט בחוק שלא יהיו יותר שרים בלי תיק ובאופן כללי צימצמו את כמות האיושים אבל נעשתה חצי עבודה וכמות התפקידים נשארה בעינה. כתוצאה מכך איש אחד כיהן במספר תפקידים, סוג של ישרא-בלוף המפורסם של הגשש החיוור. לתומי חשבתי שכמו שאפשר להמציא תפקיד, אפשר גם לסגור אותו ולחזור לשפיות שהייתה פה עד (יחסית) לא מזמן אבל תום ופוליטיקה לא הולכים ביחד ואם כבר המצאנו תפקיד, עדיף להשאיר אותו כי אולי נצטרך אותו מתישהו.
בבחירות של 2015 הגענו לאבסורד המושלם שבו כבר ממש חותכים סמכויות משר מסויים ומעבירים לשר אחר בתפקיד דומה (שלא לומר זהה, רק עם שם אחר) ועוד כל מני הזיות אחרות שעדיף שלא אכנס אליהן אבל מה שיצא מזה, זה ראש ממשלה מכהן שמתפקד גם ב 4 תפקידי שר שונים. הכעס ובעקבותיו גם הבג“צ שהוגש, דיברו על היכולת של ראש הממשלה לתפקד במגוון רחב כל כך של תפקידים כשבעצם הם מפספסים את הרעיון ש 2 מתוך התפקידים האלה מיותרים מלכתחילה. תפקיד אחד, שיתוף פעולה איזורי, מיותר מהסיבה הפשוטה שהוא הומצא ממש לא מזמן ולא מכורח המציאות אלא מכורח הפוליטיקה ולכן אפשר לבטל אותו בלי להניד עפעף ועל התפקיד השני, תקשורת, כבר דובר מזמן שיש צורך לבטלו ולהקים רשות במקום.
עכשיו שתפקידי השר ידועים, נשאר רק לאייש את התפקידים האלה, כלומר קודם יש תפקידים מוגדרים מראש ואז בוחרים את האנשים שיקבלו את התפקידים האלה. מי אלה אותם אנשים? זה כבר תפקידה של הפוליטיקה וזה נקבע על פי תוצאות הבחירות והמפלגות שמרכיבות את הממשלה.
זה התחיל לפני 10 שנים, או שאולי רק אז הבחנתי בזה אבל מאז, התהליך שקורה התהפך והקצב רק מתגבר. קודם בוחרים את האנשים ורק אז ממציאים להם את התפקיד. אם פעם הסתפקו בשר בלי תיק, היום פשוט ממציאים להם תיק (תפקיד). כמדומני בשנת 2009, השנה שבה הממשלה הייתה הגדולה ביותר, הומצאו לא מעט תפקידים חדשים על מנת לאייש את כמות השרים הנכבדה שנבעה מהרצון לייצר ממשלה רחבה כי הרי ידוע שתפקידי שר (קרי כיסא) משמשים כ-דבק הטוב ביותר. המצחיק הוא, שמעבר לכל התפקידים החדשים שהומצאו, עדיין התקיים לו תפקיד ה"שר בלי תיק" שהפך למגוחך אפילו יותר.
בבחירות 2013, הוחלט בחוק שלא יהיו יותר שרים בלי תיק ובאופן כללי צימצמו את כמות האיושים אבל נעשתה חצי עבודה וכמות התפקידים נשארה בעינה. כתוצאה מכך איש אחד כיהן במספר תפקידים, סוג של ישרא-בלוף המפורסם של הגשש החיוור. לתומי חשבתי שכמו שאפשר להמציא תפקיד, אפשר גם לסגור אותו ולחזור לשפיות שהייתה פה עד (יחסית) לא מזמן אבל תום ופוליטיקה לא הולכים ביחד ואם כבר המצאנו תפקיד, עדיף להשאיר אותו כי אולי נצטרך אותו מתישהו.
בבחירות של 2015 הגענו לאבסורד המושלם שבו כבר ממש חותכים סמכויות משר מסויים ומעבירים לשר אחר בתפקיד דומה (שלא לומר זהה, רק עם שם אחר) ועוד כל מני הזיות אחרות שעדיף שלא אכנס אליהן אבל מה שיצא מזה, זה ראש ממשלה מכהן שמתפקד גם ב 4 תפקידי שר שונים. הכעס ובעקבותיו גם הבג“צ שהוגש, דיברו על היכולת של ראש הממשלה לתפקד במגוון רחב כל כך של תפקידים כשבעצם הם מפספסים את הרעיון ש 2 מתוך התפקידים האלה מיותרים מלכתחילה. תפקיד אחד, שיתוף פעולה איזורי, מיותר מהסיבה הפשוטה שהוא הומצא ממש לא מזמן ולא מכורח המציאות אלא מכורח הפוליטיקה ולכן אפשר לבטל אותו בלי להניד עפעף ועל התפקיד השני, תקשורת, כבר דובר מזמן שיש צורך לבטלו ולהקים רשות במקום.
העיקרון שעומד מאחורי הבג“צ הוא נכון אבל הוא מפספס את הפואנטה ויורה לכיוון הלא נכון, במקום להאבק בעובדה שראש הממשלה מכהן גם בתפקיד 4 שרים (זה כנראה חוקי כי אף אחד כנראה לא חשב שדברים יגיעו לכדי הזיה כזו ולכן הנושא הזה לא הוגבל בחוק), צריך להאבק בכמות התפקידים הקיימת מלכתחילה ולהתחיל לסגור את המשרדים והתפקידים הלא רלוונטיים.
פעם, כששאלו את שר האוצר איך הוא ממציא מס חדש, הוא ענה ”בעזרת השם“. כששאלו אותו למה הוא מתכוון, הוא ענה ”אני פשוט ממציא לו שם“. עכשיו זה קורה גם עם תפקידי השר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה