יום שלישי, 1 בינואר 2019

מדוע אנחנו עייפים אחרי ארוחת הצהריים?

בהנחה שאפשר להסביר את ההתנהגות שלנו דרך האבולוציה, כך גם נוכל להסביר את התופעה הזו.

אני בטוח שרובנו, אם לא כולנו, רוצים לעשות רק דבר אחד אחרי ארוחת הצהריים וזה ללכת לישון. 30-60 דקות אחרי ארוחת הצהריים, העיניים שלנו נהיות כבדות והן נסגרות כמעט מעצמן. אז למה זה קורה? 

בעבר, לפני המון המון שנים, היינו ציידים, ישנו במערות, הלכנו לצוד, רדפנו אחרי חיות, הרגנו אותן ואז אכלנו אותן. שעות הצהריים, היו החמות ביותר ביום, השמש הייתה בשיאה והחום הפך לבלתי נסבל. על מנת להגן עלינו, הציידים, מפני השמש ותופעות הלוואי משהות מרובה מתחת לשמש הקופחת, הגוף שלנו התחיל להרגיש עייף וכבד אחרי ארוחת הצהריים שהייתה מה שצדנו קודם לכן. מיותר לומר שהתופעה גוברת במידה ואכלנו בשר, שזה כמובן מה שצדנו ואכלנו בזמנו. לאור זאת, במקום לצאת שוב לציד, חזרנו למערה הנעימה, שמוגנת מהשמש, על מנת לנוח ולישון. אחרי שעתיים שלוש שינה, או במילים אחרות שנ"צ, קמנו, התארגנו ויצאנו לציד בשעות שבהן השמש כבר החלה שוקעת ובוודאי לא הייתה בשיאה, על מנת שתהיה לנו ארוחת לילה וגם קצת לבוקר שלמחרת.

ההסבר המדעי הוא שהגוף שלנו עסוק בעיכול האוכל ומשתמש במחזור הדם בעיקר על מנת לעכל את האוכל ולכן רוב האנרגיה מושקעת בחלק הזה של פעילות הגוף, מה שגורם לשאר הגוף להיות עייף וכבד אבל האבולוציה מסבירה את הסיבה לכך, כלומר האבולוציה מסבירה את ההסבר של המדע.

זו הסיבה שבאופן כללי, החום גורם לנו להרגיש עייפים יותר. כאשר אנחנו מדליקים את המזגן באוטו על חימום, או סתם אם חם בחוץ, מזהירים אותנו שלא נתעייף מדי וממליצים לנו, בעיקר בקיץ, לצאת מדי פעם מהאוטו להתרעננות. שיטה נוספת היא פשוט להדליק את המזגן על קור, מה שיגרום לנו להרגיש ערניים יותר.

אני מתאר לעצמי שהאבולוציה לא חשבה שבזמן מסויים, האנושות תתחיל לעבוד בשעות מטורפות כמו שעות הצהריים החמות ותפתור את בעיית השמש/חום דרך המזגן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה