יום שלישי, 12 בפברואר 2019

עניין של חיים ומוות

המון שנים, יותר נכון, המון המון שנים לא הייתי בים המלח.

סיפור מצחיק הוא שפעם בשנה, בעבודה הקודמת שלי, יצאו כל עובדי החברה לסופשבוע. שנה ראשונה היינו באילת, שנה לאחר מכן בחיפה ושנה לאחר מכן בטבריה. בשנה השלישית התפטרתי ודווקא בשנה זו הוחלט לנסוע לים המלח. אני כבר לא הייתי שם. טוב בעצם זה לא כל כך מצחיק.

את אילת כבר די מיציתי וללכת רק בשביל להישאר כל היום במלון, אני לא רואה כבילוי המועדף עלי. כמובן שיש את הצפון ובשנים האחרונות אכן ביליתי שם יותר, מה שרק מחזק את העובדה שהגיע הזמן למקום חדש (ישן). זה מזכיר לי את הבדיחה הזו שאנשים הולכים לאילת כדי למצא בת זוג ואז לנסוע איתה לצימר בצפון. טוב, בעצם גם זה לא כזה מצחיק.

עם אחת מבנות הזוג שלי נסעתי פעמיים לצפון. כבר דיברנו על ללכת לים המלח אבל הכי קרוב שהגענו היה חמת גדר. כן, קצת רחוק בשביל "הכי קרוב". כמו שהבנתם, נפרדנו לפני שהספקנו להגיע לשם. כנראה שהקארמה כל כך חזקה בכל מה שקשור להגעה שלי לים המלח, שהיה צורך להקריב את הזוגיות שלי כדי שזה לא יקרה. אני שואל את עצמי שאלה מצחיקה, מה יקרה קודם, אני אגיע לים המלח או ש-ים המלח יעלם. כשחושבים על זה, זה לא ממש מצחיק.

לאחרונה כבר התחלתי ממש לפחד מהגעה לים המלח. אולי כשסוףסוף זה יקרה, בולען ישיג אותי רגע לפני? כמו שהבנתם, מדובר פה בעניין של חיים ומוות. לא שלי, אלא חיים ומוות של ים המוות וכמו שהבנתם, זה כבר ממש לא מצחיק.

2 תגובות:

  1. לפי דעתי בילוי בבית מלון בים המלח עדיף על בילוי בבית מלון באילת יותר אטרקציות וכיף. יום חמים.

    השבמחק
  2. אנחנו נוסעים הרבה לטילוים באיזור ים המלח, לא לבית מלון.
    הילדים רוצים להגיע לאילת, ואנחנו שואלים אותם בשביל מה? חם שם, והבילויים עולים והכל כדי לשהות רוב היום בבית מלון?
    בינתיים נמצא את רמת הגולן הגליל.. ונטייל לנו לכיוון הדרומי ועד שנגיע לאילת הם יגדלו ויהנו יותר מהסיורים והטיולים והבילויים הנמצאים שם.

    בענייני מים תבדוק את ענייני הטפלת מי ים. כדי להציל את ים המלח והכנרת חייבים לשאוב הרבה פחות מים ולתת לכינרת ולהזרים את מימיה לעבר ים המלח דרך הירדן. תראה שיש סחבת בירוקראטית הממשלה בעניין. אנחנו המומחים העולמיים בהטפלת מי ים בעולם איננו מנצלים את הטכנולוגיה כדי להציל את הטבע ובעיות המים שלנו.

    השבמחק