בזמנו היה מיתוס שכשברווז מגעגע, אין הד.
מעבר לעובדה הזו גם קראתי שאף אחד בעצם לא יודע למה. עלה לי הסבר (גאוני כמובן) לתופעה אבל לפני כן הסבר קצר. הד נוצר מגלי קול שפוגעים במשהו וחוזרים חזרה אלינו, אז מתי גלי קול לא יפגעו במשהו? נכון, כאשר במקום לצאת החוצה הם ייכנסו פנימה ולכן חשבתי שגעגוע של ברווז נוצר מהכנסת אויר ולא מהוצאתו.
בזמנו שודרה סידרה שנקראה "מכסחי המיתוסים" ובאחת התוכניות הם בדקו בדיוק את זה. בתוכנית הם בדקו האם באמת לגעגוע של ברווז אין הד. בתוכנית הם גילו שלגעגוע של ברווז יש הד, העניין הוא שההד נשמע כמו הגעגוע עצמו ובתדירות (גלי קול) מאוד קרובה למקור (משחק מילים מכוון) ולכן זה רק נראה, או יותר נכון נשמע, כאילו אין הד.
מעבר לעובדה הזו גם קראתי שאף אחד בעצם לא יודע למה. עלה לי הסבר (גאוני כמובן) לתופעה אבל לפני כן הסבר קצר. הד נוצר מגלי קול שפוגעים במשהו וחוזרים חזרה אלינו, אז מתי גלי קול לא יפגעו במשהו? נכון, כאשר במקום לצאת החוצה הם ייכנסו פנימה ולכן חשבתי שגעגוע של ברווז נוצר מהכנסת אויר ולא מהוצאתו.
בזמנו שודרה סידרה שנקראה "מכסחי המיתוסים" ובאחת התוכניות הם בדקו בדיוק את זה. בתוכנית הם בדקו האם באמת לגעגוע של ברווז אין הד. בתוכנית הם גילו שלגעגוע של ברווז יש הד, העניין הוא שההד נשמע כמו הגעגוע עצמו ובתדירות (גלי קול) מאוד קרובה למקור (משחק מילים מכוון) ולכן זה רק נראה, או יותר נכון נשמע, כאילו אין הד.
בקיצור,
הלך המיתוס ואיתו הלכה גם התיאוריה שלי לגבי המיתוס. כנראה שאני אצטרך
לבזבז את הזמן שלי בהמצאת תיאוריות למיתוסים שהם כן נכונים.
תבדוק למה כל ברווז עיתונאי פה מייצר כל כך הרבה הד (תקשורתי)?
השבמחקיש גם תיאוריה שבכל רימון יש תרי"ג גרעינים. נעליים. אני מכיר אישית מישהו שהיה מספיק סקרן ומספיק משועמם שספר והפריך את התאוריה.
השבמחקצריכים לשנות את זה ל "עד תרי"ג גרעינים"
מחק