יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

קטעתי אותך = הקשבתי לך

כולנו מסתכלים בצורה שלילית על האקט שבו צד אחד קוטע את דבריו של הצד השני.

האמת? אולי בצדק. במחשבה ראשונה, קשה לראות משהו חיובי במעשה די אלים, שבו צד אחד קוטע את רצף דיבורו (ומחשבתו) של הצד שני, רק כדי לומר את דברו שלו.

מדובר בחוצפה, חוסר נימוס, חוסר כבוד, זילזול ואולי אף ביטול של דבריו של הצד המדבר. אין לי כל כוונה לחלוק על העניין הזה אבל אני כן רוצה להוסיף נקודה אחת חיובית, אולי היחידה, שקיימת באקט המדובר.

כאשר צד אחד קוטע את הצד השני, הוא עושה זאת מסיבה אחת פשוטה והיא דבריו של הצד הנקטע. כלומר הסיבה היחידה שצד ב' קוטע את דבריו של צד א' היא תוכן הדברים שצד א' כרגע אמר. על מנת שזה יקרה, צד ב' היה חייב להקשיב אבל באמת להקשיב לצד א'. גם אם לבסוף הוא יבטל את דבריו, על מנת לעשות זאת, הוא היה צריך להקשיב לו. אם צד ב' היה רק שומע את צד א' ואולי אף לא היה לו איכפת מה צד א' אומר, הוא לא היה מתאמץ כל כך ובטח שלא מוצא סיבה טובה כל כך, לקטוע את דבריו (של צד א').

נכון שמדובר בפעולה דורסנית אבל אם רק תינתן ההזדמנות, אפשר יהיה לראות, אפילו במקרה הזה, את הנקודה החיובית. בעולם שבו ההקשבה מתנוונת לה לאיטה, שווה לשים לב גם לרגעים הקטנים, גם אם המעטים והשליליים בעיקרם, שבהם ההקשבה עדיין מתקיימת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה