בפיתוח תוכנה חשוב שהתוכנה
תעבוד, כלומר תעשה את מה שהיא אמורה לעשות.
בנוסף, חשוב גם שהיא תהיה יעילה, כלומר תעשה את מה שהיא צריכה לעשות בזמן קצר. אחת השיטות לגרום לתוכנה לעשות את העבודה בזמן קצר יותר, היא לפצל את הפעולות הנדרשות למספר תתי עבודה קטנים יותר (בעגה המקצועית זה נקרא threads) אשר עובדים במקביל ובכך לנצל עד כמה שאפשר את המשאבים, כאשר המשאב היקר ביותר בכל התהליך הזה הוא הזמן.
ההגיון הראשוני שעולה כאשר עובדים עם threads, הוא לעבוד עם כמה שיותר מהם. הרי אם הם עובדים במקביל ועושים את העבודה שלהם בעצמם, אז אפשר להריץ עשרות אם לא מאות כאלה והעבודה תסתיים הרבה הרבה יותר מהר. בתיאוריה זה כמובן עובד יופי, בפרקטיקה קצת פחות. כל thread כזה לוקח משאבים והמשאבים כידוע, מוגבלים ולכן עושים כיוונון עדין (fine tuning) על ידי העלאת/הורדת כמות ה threads שרצים במקביל עד שמקבלים את מהירות הביצוע האפקטיבית ביותר.
אז איך כל זה קשור למיסים? פשוט מאוד. גם פה נדרשת עבודה של כיוונון עדין (fine tuning) של העלאת/הורדת מיסים עד אשר נגיע לגובה המס האפקטיבי ביותר. מה הוא המס האפקטיבי ביותר? המס שיכניס למדינה את מירב הכסף (הכנסה) האפשרי. ההגיון הראשוני אומר שככל שהמס גבוה יותר ההכנסה הכספית ממנו גבוהה יותר אבל גם זה עובד טוב בתיאוריה וממש לא בפרקטיקה.
אני אקח לדוגמה את מס רווח הון בבורסה, שעלה לכותרות. בתחילת הסיפור לא היה בכלל מס כזה. ב 2003 נקבע שהמס יהיה 20% וב 2012 המס עלה ל 25%. אם חשבתם שבשלוש השנים האחרונות, עליית המס תורגמה לעלייה בהכנסות, תחשבו שוב. בשל המס הגבוה, אנשים יצאו מהבורסה (וברחו לנדל"ן אבל זה סיפור אחר) ולכן גביית המס בסך הכל, בכמות הכסף שלו, ירדה פלאים. כמובן שהצעד המתבקש הוא להוריד את המס חזרה ל 20% ולראות מה יקרה. יש סיכוי שב 20% מס הגביה תעלה שוב לרמה הקודמת שלה וכולם יהנו מזה, גם המשקיעים וגם המדינה, קרי האזרחים. למה בכל זאת זה לא יקרה? יש לכך תשובה אבל אני מעדיף לא להיכנס לזה כרגע כי אפשר למלא על כך רשומה שלמה, ובכל זאת רמז: זו החלטה פוליטית נטו.
אם נלך לתחום הנדל"ן, שם מס הרכישה עלה לאלה שקונים דירה שניה (משקיעים). המטרה פה היא הפוך על הפוך כי התוצאה תהיה ירידה בהכנסות המדינה מהמס הזה אבל הפעם המטרה היא גם להוריד את הכדאיות למשקיע על חשבון המדינה. סוג של "המטרה מקדשת את האמצעים".
לדעתי יש לעבור על סוגי המיסים הקיימים במדינה (ולא חסרים כאלה) ולעשות להם כיוונון עדין (fine tuning) עד שנגיע לנקודה שבה ההכנסה הכספית ממנו, תהיה האפקטיבית ביותר. אני בטוח שיהיו מיסים שלבסוף יעלו ויהיו הרבה מאוד מיסים שלבסוף ירדו אבל המטרה של מיסים בסופו של דבר, היא להוות הכנסה למדינה אז למה שלא נשתמש בהם בדיוק לזה, בצורה הכי טובה שאפשר?
בנוסף, חשוב גם שהיא תהיה יעילה, כלומר תעשה את מה שהיא צריכה לעשות בזמן קצר. אחת השיטות לגרום לתוכנה לעשות את העבודה בזמן קצר יותר, היא לפצל את הפעולות הנדרשות למספר תתי עבודה קטנים יותר (בעגה המקצועית זה נקרא threads) אשר עובדים במקביל ובכך לנצל עד כמה שאפשר את המשאבים, כאשר המשאב היקר ביותר בכל התהליך הזה הוא הזמן.
ההגיון הראשוני שעולה כאשר עובדים עם threads, הוא לעבוד עם כמה שיותר מהם. הרי אם הם עובדים במקביל ועושים את העבודה שלהם בעצמם, אז אפשר להריץ עשרות אם לא מאות כאלה והעבודה תסתיים הרבה הרבה יותר מהר. בתיאוריה זה כמובן עובד יופי, בפרקטיקה קצת פחות. כל thread כזה לוקח משאבים והמשאבים כידוע, מוגבלים ולכן עושים כיוונון עדין (fine tuning) על ידי העלאת/הורדת כמות ה threads שרצים במקביל עד שמקבלים את מהירות הביצוע האפקטיבית ביותר.
אז איך כל זה קשור למיסים? פשוט מאוד. גם פה נדרשת עבודה של כיוונון עדין (fine tuning) של העלאת/הורדת מיסים עד אשר נגיע לגובה המס האפקטיבי ביותר. מה הוא המס האפקטיבי ביותר? המס שיכניס למדינה את מירב הכסף (הכנסה) האפשרי. ההגיון הראשוני אומר שככל שהמס גבוה יותר ההכנסה הכספית ממנו גבוהה יותר אבל גם זה עובד טוב בתיאוריה וממש לא בפרקטיקה.
אני אקח לדוגמה את מס רווח הון בבורסה, שעלה לכותרות. בתחילת הסיפור לא היה בכלל מס כזה. ב 2003 נקבע שהמס יהיה 20% וב 2012 המס עלה ל 25%. אם חשבתם שבשלוש השנים האחרונות, עליית המס תורגמה לעלייה בהכנסות, תחשבו שוב. בשל המס הגבוה, אנשים יצאו מהבורסה (וברחו לנדל"ן אבל זה סיפור אחר) ולכן גביית המס בסך הכל, בכמות הכסף שלו, ירדה פלאים. כמובן שהצעד המתבקש הוא להוריד את המס חזרה ל 20% ולראות מה יקרה. יש סיכוי שב 20% מס הגביה תעלה שוב לרמה הקודמת שלה וכולם יהנו מזה, גם המשקיעים וגם המדינה, קרי האזרחים. למה בכל זאת זה לא יקרה? יש לכך תשובה אבל אני מעדיף לא להיכנס לזה כרגע כי אפשר למלא על כך רשומה שלמה, ובכל זאת רמז: זו החלטה פוליטית נטו.
אם נלך לתחום הנדל"ן, שם מס הרכישה עלה לאלה שקונים דירה שניה (משקיעים). המטרה פה היא הפוך על הפוך כי התוצאה תהיה ירידה בהכנסות המדינה מהמס הזה אבל הפעם המטרה היא גם להוריד את הכדאיות למשקיע על חשבון המדינה. סוג של "המטרה מקדשת את האמצעים".
לדעתי יש לעבור על סוגי המיסים הקיימים במדינה (ולא חסרים כאלה) ולעשות להם כיוונון עדין (fine tuning) עד שנגיע לנקודה שבה ההכנסה הכספית ממנו, תהיה האפקטיבית ביותר. אני בטוח שיהיו מיסים שלבסוף יעלו ויהיו הרבה מאוד מיסים שלבסוף ירדו אבל המטרה של מיסים בסופו של דבר, היא להוות הכנסה למדינה אז למה שלא נשתמש בהם בדיוק לזה, בצורה הכי טובה שאפשר?
ככל שיש יותר תהליכים, תקורת הניהול שלהם יותר רלוונטית.
השבמחקאם יש לך כמות מעבדים ידועה וקבועה, כמות התהליכים שכדאי להריץ (כולל החלפת זכרון, רענון אוגרים וצוברים וכו') היא פונקציה של יכולת העיבוד וכמות המעבדים.
עכשיו נחליף את המונחים מעולם המחשוב במונחים מעולם התוכן של ניהול המדינה...