איך לפתור 90% מהמריבות בין ההורים לבני הזוג של הילדים

אחת התופעות הידועות בכל מה שקשור לזוגיות, זו המריבה בין ההורים לבן או בת הזוג של הילד/ה שלהם.

ברור שזה נעשה מתוך כוונה טובה, אהבה גדולה ורצון טוב אבל התוצאות, איך לומר, לא תמיד משיגות את יעדן. ההורים שחושבים שבני הזוג לא מספיק טובים לילדים שלהם והרצון העז והמובן להגן על הילדים שלהם מפני העולם הגדול וסכנותיו, גורמים למתחים לא קטנים בין שני העולמות שמנסים להתחבר בינם לבינם.

לפעמים מדובר במשהו אמיתי. לפעמים באמת בני הזוג לא מתאימים, לפעמים פשוט מדובר בבן או בת זוג ש"לא בא טוב בעין" להורים או לחברים בלי קשר לכלום, בדיוק כמו שאנחנו לא מסתדרים עם 100% מהאנשים ואנחנו אפילו לא יודעים למה בחור או בחורה מסויימים גורמים לנו ל"עוויתות" לא רצוניות בכל פעם שאנחנו רואים אותם או רק שומעים את שמם. זו הסיבה שלא ניתן למנוע 100% מהתופעה הזו אבל גם 90% זה לא רע בכלל.

ההורים, שנמצאים מחוץ לתמונה ולהתאהבות ואינם מושפעים מההורמונים ושאר החומרים הכימיים שמצטרפים להתאהבות, רואים דברים בצורה אחרת מאשר הבחור או הבחורה שמאוהבים עד מעל לראש בבן או בת הזוג. באותה מידה זה גם יכול לקרות עם חבר או חברה טובים שאותם אנחנו משתפים בכל דבר שעובר עלינו, החל מדייט ראשון לא מוצלח ועד ל"איך הוא העיז לומר לי את זה, מי הוא חושב שהוא?".

השיתוף עם החברים או ההורים, שגם כוונתו טובה, הוא שורש הבעיה. לפעמים לא מדובר בשיתוף אלא בהשתתפות בזמן אמת במתח או בויכוח שבין בני הזוג. הן החברים והן ההורים, הינם שותפים מלאים לאירוע הלא חיובי שעובר כרגע על בני הזוג. לא תמיד זה חייב להיות משהו דרמטי אבל לאור העובדה שמדובר במישהו שהם (חברים/הורים) אוהבים, הנאמנות שלהם הינה אוטומטית והמגננות מתחילות לעבוד, לא משנה מי צודק ולמה.

היכן מתחילה הבעיה? בדיוק בנקודה הזו. החברים וההורים הינם שותפים מלאים למתח ולויכוחים, לפעמים הם אפילו חלק מהם. יש רק נקודה אחת שבה הם לא שותפים והיא הפיוס. הם אף פעם לא חלק מתהליך הפיוס כי הוא בדרך כלל נעשה לאחר שהצדדים נרגעו, במקום אחר לגמרי ובצורה פרטית ואישית ללא שיתוף של מה קרה אחרי. וכך, בעוד ההורים והחברים צוברים כעסים ומתחים כלפי בני הזוג, הם לא חווים את תחושת הפיוס, הקירבה והאהבה שנוצרת לאחר מכן. במריבה הבאה, הם לא נמצאים באיזון כמו בני הזוג עצמם ולכן התגובה והעזרה שהם נותנים לצד שבא להתייעץ איתם, באות ממקום פחות בריא מאשר האדם עצמו, שבא להתייעץ איתם. זה כמובן משפיע עליו בלי שהוא בכלל מודע לכך. כך מתחילה לה מערבולת שלמה שסופה הוא בד"כ לא חיובי.

מה אפשר לעשות? לא יותר מדי אבל בעיקר חשוב לשתף את החברים וההורים גם בדברים הטובים והחיוביים שקורים. אם לאחר מריבה בא הפיוס ובאה ההסכמה, מומלץ לשתף את הסביבה, בדיוק כמו ששיתפנו אותה כאשר היה ויכוח והייתה מריבה. כך מפלס המתח בין הצדדים יהיה נמוך יותר והמערבולת לא תצליח לצבור תאוצה שתביא איתה לתוצאות לא נעימות.