רוב המריבות בין בני זוג נובעות מסיבה אחת עיקרית.
והסיבה היא: פער בין הציפיה למה שנעשה בפועל. למרות שזה נשמע מאוד ברור אני בכל זאת אסביר.
נניח שיש צד א', יוסי וצד ב', מיכל (השמות בדויים).
יוסי מצפה לתגובה מסויימת ממיכל.
מיכל מגיבה בצורה מסויימת, שונה ממה שיוסי ציפה לה.
מה קורה? בד"כ העלבות/ויכוח/מתח/מריבה או משהו בסגנון.
אם נסתכל טוב יותר על המקרה, נראה שמיכל הגיבה בדיוק כמו שיוסי רצה, אבל... באופן שבו מיכל מכירה ויודעת וזו דרך שונה ממה שיוסי מכיר או ציפה לה.
הדוגמה שכרגע עולה לי בראש היא:
יוסי אומר למיכל שהוא אוהב אותה.
מיכל בתגובה, נותנת חיבוק חזק ומקרב ליוסי.
יוסי ציפה שמיכל תגיד שהיא אוהבת אותו בחזרה אבל זה לא קרה ולכן יוסי עלול להרגיש מתוסכל, דבר שעלול להוביל בהמשך לויכוח/מריבה/מתח וכדומה. כמובן שלא חסרות דוגמאות נוספות בעניין הזה.
לפעמים שווה לעצור ולהבין את פעולותיו של הצד השני במקום להיות עסוקים בציפיות שלנו.
אם חסכתי אפילו מצב אחד של ויכוח/מריבה/מתח מבחינתי, עשיתי את חלקי.
והסיבה היא: פער בין הציפיה למה שנעשה בפועל. למרות שזה נשמע מאוד ברור אני בכל זאת אסביר.
נניח שיש צד א', יוסי וצד ב', מיכל (השמות בדויים).
יוסי מצפה לתגובה מסויימת ממיכל.
מיכל מגיבה בצורה מסויימת, שונה ממה שיוסי ציפה לה.
מה קורה? בד"כ העלבות/ויכוח/מתח/מריבה או משהו בסגנון.
אם נסתכל טוב יותר על המקרה, נראה שמיכל הגיבה בדיוק כמו שיוסי רצה, אבל... באופן שבו מיכל מכירה ויודעת וזו דרך שונה ממה שיוסי מכיר או ציפה לה.
הדוגמה שכרגע עולה לי בראש היא:
יוסי אומר למיכל שהוא אוהב אותה.
מיכל בתגובה, נותנת חיבוק חזק ומקרב ליוסי.
יוסי ציפה שמיכל תגיד שהיא אוהבת אותו בחזרה אבל זה לא קרה ולכן יוסי עלול להרגיש מתוסכל, דבר שעלול להוביל בהמשך לויכוח/מריבה/מתח וכדומה. כמובן שלא חסרות דוגמאות נוספות בעניין הזה.
לפעמים שווה לעצור ולהבין את פעולותיו של הצד השני במקום להיות עסוקים בציפיות שלנו.
אם חסכתי אפילו מצב אחד של ויכוח/מריבה/מתח מבחינתי, עשיתי את חלקי.
יש דברים עמוקים מזה
השבמחק-משפחה שאיננה תומכת בקשר
-מקום לימודים שאינו תואם לבן הזוג
-מרחק באופן כללי
השאלה היא, לפעמים אתה עושה משהו ומצפה לתגובה מסויימת, אם אתה לא מקבל אותה או משהו שדומה לה זה דיי מתסכל אותך, כי כל כך השקעת וניסית ורצית והצד השני לא מתלהב או לא רוצה או משהו כזה.
השבמחקהאם זה גם נחשב תאום ציפיות?
אני לא מסכימה שרוב המריבות הם על זה, אבל יש להם משקל דיי גדול, השאלה היא מי פה "לא בסדר" זה שציפה והתאכזב או זה שלא התייחס כמו שצריך?
על זה בדיוק אני מדבר, שווה לעצור רגע ולראות האם באמת הצד השני לא קיבל/רצה/התלהב ממה שעשינו, או שהוא כן אבל מראה את זה בצורה אחרת שאותה הוא מכיר ויודע.
מחקעוד דוגמה: אם מישהו מופנם ושקט ונעשה לו מסיבת הפתעה, אנחנו לא צריכים לצפות שהוא ישתולל משמחה ויתלהב (אחרת נעלב עד עמקי נשמתנו)... אלא מבחינתו לומר תודה בביישנות, זה מספיק.
לגבי תאום ציפיות, אני מאוד מסכים איתך וזה קשור לסוף ההודעה שלך, אין בסדר ולא לא בסדר, אלא עניין של תאום ציפיות והכרה אמיתית של הצד השני, אמורה לפתור את ה"בעיה".
אני חושבת שאתה צודק..:/ עניין הציפיה באמת בעייתי ולומדים את זה בדרך הכואבת. אז מה, הפתרון הוא להנמיך ציפיות?? או פשוט להבליג כשדברים לא נעשים בדרך שאתה רוצה אותם..?
השבמחקהפיתרון הוא להכיר את הבן אדם מולך ולדעת שהוא לא כמוך (זה החלק החשוב) וגם תיאום ציפיות לא יזיק
מחקה"תורה" והשורש של תקשורת תקינה היא להבין שיש ***אחר***, חוץ ממני. שלאחר יש גם זכות למחשבה, לרצון משלו ושהוא נתון גם למצבי רוח ומושפע מהסביבה. אם נהיה עסוקים יותר בלהבין את האחר ולא בלשפוט אותו או לשנוא אותו, יהיה הרבה יותר טוב לכולם.
השבמחקכתבת יפה, הבעיה מתחילה כשבשעת כעס או פגיעה הכל נשכח. תקשורת היא הדבר הכי חשוב בזוגיות אבל היא הדבר הראשון שנהרס כשדברים מתחילים להשתבש.
מחק