החניה בתל אביב, כמו הנשק הגרעיני של ישראל, עובדת על עמימות

נתחיל בבדיחה: אחד חיפש חניה בתל אביב. חיפש חיפש חיפש, לא מצא. הרים את הראש לשמיים ואמר: "אלוהים, אם תמצא לי מקום חניה אני מבטיח לחזור בתשובה, לשמור שבת, לצום בכיפור ולא לאכול חמץ בפסח". איך שהוא מוריד את הראש חזרה לכביש, הוא רואה מקום חניה פנוי. הוא מיד הרים את הראש חזרה ואמר: "עזוב, הסתדרתי לבד".

לאורך השנים, אספתי סיפורי חניה בתל אביב ואני לא מציע לכם אפילו לנחש את התשובה לגביהם, גם אם אתם תל אביבים מגיל 0. כתבתי פה את המקרים היותר בעיתיים אבל הם בהחלט לא היחידים. המקרים האלה כל כך לא ברורים שכמות התשובות שתקבלו תלויה בכמות האנשים שתשאלו. המצב כל כך גרוע והעמימות כל כך חוגגת שגם אם תתקשרו למוקד 106 ותשאלו אותם מה צריך לעשות, הם לא יתנו לכם תשובה אחת. גם אם תקבלו מהם תשובה ובכל זאת תקבלו דוח, אתם יכולים לשכוח מ-לומר לשופט "אבל אמרו לי ב 106 שמותר לחנות", זה לא יתפוס. לאחרונה בוטל כל נושא איזורי החניה לתל אביבים אבל זה לא שיפר במאומה את מצבם של אלה שאינם גרים שם.

מה שהצית את הנושא היה המקרה שבו הגעתי לאיזור מסויים בתל אביב לפני השעה 19:00. מהר מאוד הגעתי לאיזור שצבוע אפור-אדום ללא כל שלט מקדים. גם הצד השני של הרחוב היה צבוע באפור-אדום ושם דווקא כן היה שלט שאוסר לחנות בין השעות 8 ל 13. עכשיו נשאלת השאלה האם מעבר לשעה 13:00, המדרכה הופכת לאפורה, כלומר חניה חופשית או שהיא הופכת לכחול לבן, כמו שאר החניות באיזור, כלומר החניה מותרת אבל תמורת תשלום עד השעה 19:00. אם אתם חושבים שאתם יודעים את התשובה, תחשבו שוב כי אפילו ב 106 לא ידעו. אני ועוד בחורה התקשרנו 3 פעמים בשעות שונות וקיבלנו, כמה מפתיע, 3 תשובות שונות. הבחורה קיבלה תשובה שהמדרכה הופכת לכחול לבן, קרי, צריך לשלם עד השעה 19:00. כשהתקשרתי בפעם הראשונה נאמר לי שבכל מקרה המדרכה לא הופכת לכחול-לבן. בפעם השניה שהתקשרתי כבר נאמר לי שיש מקרים שבהם אסור אפילו לעצור! מעבר לשעות שכתובות בשלט. מה התשובה הנכונה? אין לי מושג ולא רק לי, זה כנראה תלוי בפקח שיבדוק באותו רגע את הרכב שלכם ומה שהוא יחליט, זה מה שיהיה.

כאשר מדרכה צבועה בכחול לבן, ברוב המקרים, צד אחד נועד לתושבי הרחוב (תו איזורי מסויים) בעוד שהצד השני נועד לכולם. מעבר לזה שאנשים בד"כ לא שמים לב לצד הנכון, יש לא מעט רחובות שבהם הצד שבו החניה מותרת לכולם מתחלף לו באמצע הדרך. אמנם יש שלט שמראה זאת אבל הנהגים כל כך עסוקים בחיפוש מקום פנוי לשים את הרכב שלהם, שהם מפספסים את השינוי ולכן חושבים שהם חונים נכון כשבעצם הם ממש לא.

עוד מקרה קצה אשר הדעות עליו חלוקות. רחוב שבו מותר לחנות רק בצד אחד, המדרכה בצד הזה צבועה בכחול-לבן והשלט בתחילת הרחוב אומר שהחניה מותרת רק לבעלי תו חניה מסויים. עד כאן הכל טוב ויפה. באמצע הרחוב, המדרכה משנה את צבעה לאפור-אדום ויש שלט שאומר ש 12 מטר קדימה, החניה אסורה בשעות מסויימות. גם עד כאן הכל טוב ויפה. הבעיה מתחילה כאשר רוצים להבין מה קורה מעבר לשעות שבהן אסור לחנות. האם אותם 12 מטר הופכים למדרכה אפורה, קרי, חופשית לכולם או שהיא הופכת להיות כחול-לבן אשר מיועד אך ורק לבעלי אותו תו כמו שאומר השלט בתחילת הרחוב? אני לא בטוח שבעיריה יבינו את מה שאני הולך לכתוב עכשיו אבל השאלה היא האם החוק הוא חוק מקונן או שכל שלט עומד בפני עצמו. כלומר, האם בשעות שהשלט כבר לא רלוונטי, תופס השלט שהופיע קודם לכן או שברגע שמופיע שלט חדש, הוא מבטל את קודמו? שוב, אל תנסו לענות על זה, אני לא בטוח שיש תשובה אחת נכונה לשאלה המאוד מסובכת הזו.

אדום לבן אומר, שלא רק שאסור לחנות אלא שאם תחנו, יש סיכוי טוב מאוד שיגררו לכם את הרכב בטענה שאתם מפריעים לתנועה אבל יש פה קאטצ'. זה נכון רק לתושבי חוץ, כלומר כאלה שלא גרים בתל אביב. למה? ככה! לתושבי תל אביב זה נחמד אבל לאדם שגר מחוץ לתל אביב זה עלול לעלות ביוקר. כבר יש סיפור על בחור שגררו לו את הרכב מכיוון שהוא חנה באדום לבן. לטענתו, מלבדו, חנו שם עוד מכוניות אבל בהן לא נגעו, כלומר גררו רק את שלו. בשל עובדה זו הוא הלך לבית משפט. העיריה טענה שהמכונית שלו נגררה מכיוון שהיא הפריעה לתנועה. כאשר הוא שאל מה לגבי המכוניות האחרות, נציג העיריה אמר שהמכוניות שייכות לתושבי תל אביב. אז מה? בגלל שאלה מכוניות של תל אביבים אז הן לא מפריעות לתנועה? הבחור היה צריך להגיע עד לבית המשפט העליון! כדי לזכות בסופו של דבר ולקבל את כספו בחזרה.

יש רחוב בתל אביב שבתחילתו המדרכה צבועה באפור-אדום ושלט שאומר מתי אסור לחנות. כמה עשרות מטרים קדימה, המדרכה הופכת לצהוב-אדום (תחבורה ציבורית) ושם אסור לחנות בכל מקרה. המדרכה לא נצבעה כבר שנים ובנוסף הרחוב מלא בעצים עם פירות שגורמים לג'יפה לא קטנה כאשר הם נופלים על המדרכה. התוצאה היא מדרכה שמתחילה באיזור שמותר לחנות (בשעות מסויימות) אבל בשלב מסויים הופכת לאיזור שבו אסור לחנות אך בגלל כל הג'יפה, הליכלוך והצבע הדהוי, צריכים להיות חדי עין בשביל להבין איפה עובר הגבול.

כבר כתבתי קודם על כבישים בהם צד אחד נועד אך ורק לתושבי האיזור, בעלי תו איזורי מסויים. באיזורים אלה, מהבוקר עד השעה 17:00 החניה מותרת תמורת תשלום. לאחר השעה 17 עד לבוקר למחרת, החניה מותרת רק לבעלי תו מסויים. עד כאן הכל טוב ויפה אבל מסתבר שמיום שישי בערב ועד למוצאי שבת, החניה מותרת לכולם בצורה חופשית מהסיבה הפשוטה שהפקחים לא עובדים בשעות האלה. השילוט אומר בבירור שהחניה אסורה לאלה ללא התו המתאים אבל אם תתקשרו ל 106 יגידו לכם שביום שישי בערב עד שבת אחרי הצהריים החניה דווקא כן מותרת. מיותר לציין שברגע שיוצאת השבת, הפקחים יוצאים גם הם ואם פספסתם את זמן יציאת השבת וחניתם באיזור כזה, תקבלו דוח. כשאני וחבר שלי שאלנו 2 בחורות (תל אביביות) שעמדו אחת ליד השניה, האם מותר לחנות במקום כזה, אחת אמרה כן והשניה אמרה לא ממש באותו הזמן ואז שתיהן הסתכלו אחת על השניה, הבינו שהסיטואציה לא פשוטה והוסיפו שבעצם הן ממש לא בטוחות.

גם תו איזורי לא מבטיח דבר כי יש איזור בתל אביב שמחולק ל 3 איזורים שונים, אחד בתוך השני. החוק אומר שלבעלי תו איזורי פנימי מותר לחנות גם באיזור המרכזי והחיצוני. לבעלי תו איזורי מרכזי מותר לחנות גם במרכזי וגם בחיצוני (אבל לא בפנימי) ולבעלי תו איזורי חיצוני מותר לחנות רק בחיצוני. הסתבכתם? יופי, זו בדיוק המטרה!

היה מקרה נוסף שבו בתחילת רחוב היה שלט שאומר ש 12 מטר קדימה החניה מותרת בשעות מסויימות. מעבר לעובדה שהייתי צריך לצעוד 12 מטר בשביל לבדוק האם הרכב שלי נכנס שם או לא (הוא לא), המדרכה הייתה צבועה באדום לבן והחניה הייתה חלקית על המדרכה. נכון שהשלט אומר את מה שהוא אומר אבל כשכל שאר הסימנים צועקים לך "תיזהר", גם כשאתה בטוח שמותר לך לחנות, אתה מעדיף לא לקחת סיכון. בכל זאת, תל אביב.

באופן כללי, הייתי מציע לתושב חוץ (כלומר מחוץ לתל אביב) כשהוא מגיע לתל אביב, לא להסתמך על העובדה שהוא רואה רכבים אחרים שחונים במקום מסויים בתור סיבה לכך שגם לו מותר לחנות, כמות המכוניות שחונה באיזור שבפירוש כתוב עליו "איזור גרירה" היא עצומה וכשהמדרכה עצמה צבועה באפור, תושב שאינו תל אביבי עלול להתבלבל ולשלם על כך ביוקר.

היה מקרה נוסף של שלט שדיבר על 12 מטר קדימה עם איסור חניה בשעות מסויימות (טעינה ופריקה) אבל נשבע לכם, בדקתי כמה וכמה פעמים, שהסימון על הכביש (אדום אפור) היה לאורך 16 מטר, עכשיו אני רוצה לראות את האמיץ שיחנה על ה 4 מטר האחרונים.

אם מישהו יעיז לומר שמותר לחנות באחד המצבים שכתבתי למעלה כי עובדה שהוא עושה/עשה זאת ולא קיבל דוח אני אענה שאני מכיר אישית מישהו, שבמשך שנתיים חנה שלא כחוק ולא קיבל אפילו חצי דוח. אחרי שנתיים גרר נזכר לעבור שם בדיוק ביום ובשעה שהוא חנה שם וגרר לו את הרכב.

לפני מספר שנים, בתקופת החגים, התקשרתי ל 106 על מנת לברר האם מותר לחנות במקום מסויים ולברר לגבי דוח שחבר שלי קיבל כי המקרה שלו עניין אותי, נאמר לי שעלי להתקשר למחלקת התעבורה של העירייה. כשהתקשרתי, נאמר לי על ידי התקליט, שהמחלקה סגורה למשך החג (חול המועד), כלומר למשך 10 ימים. מיותר לומר שבתקופה הזו "מחלקת הדוחות" פעלה במלא התפוקה אבל אם רצית לברר, לערער או לבדוק, היית צריך לחכות שהאנשים הרלוונטים יחזרו מהחופשה שלהם.

שיהיה לנו בהצלחה.

סירטון קינוח לסיום