אנשים מ(עו)שונים

לפני מספר שנים התברר לי שיש לא מעט אנשים מעשנים שמחשיבים את עצמם כלא מעשנים. אני מודה שזה הפתיע אותי כי מבחינתי זה או שאתה מעשן או שאתה לא מעשן. אמנם יש סוגים שונים של מעשנים (כבדים, חברתיים וכדומה) אבל בכל הסוגים האלה קיימת המילה ”מעשן“. מסתבר שלמעשנים יש אמצע והאמצע הזה עובר היכן שנוח. אחרי ההבנה הזו, כאשר מראים סקר ש“כמות המעשנים ירדה“ משנה שעברה, אני קורא את הסקר כ“כמות המעשנים שאומרים שהם לא מעשנים עלתה“. במקום להתפלסף יותר מדי, הנה דוגמאות מהשנים האחרונות.

דיברתי עם מישהי שאמרה על עצמה שהיא לא מעשנת. אחרי שעה שיחה, בעקבות משהו שאמרתי, הסתבר שהיא מעשנת פעמיים בשנה. בהמשך השיחה זה הפך לזה שהיא מעשנת כשהיא יוצאת עם חברים לפאבים ומתחשק לה לעשן אבל היא לא קונה קופסאות אלא פשוט משנוררת מאחרים. האם עצם זה שהיא לא קונה קופסאות אלא רק משנוררת אומר שהיא לא מעשנת? לדעתה כן.

דיברתי עם ידידה שלי שגם מחשיבה את עצמה כלא מעשנת ומסתבר שהיא מסכימה עם ההגדרה הזו (אפשר לקרא לו חוק השנור?) כי הרי גם היא בעצמה בכלל לא מעשנת, נו טוב, רק פעם בשבוע בערך. כששאלתי אותה מה הקו שמפריד בין מעשנת ולא מעשנת, היא אמרה שפחות מסיגריה ליום זה לא נחשב למעשנת. ברור שזה הקו שלה, כי זה מה שמתאים לה, כלומר היא מעשנת פחות מסיגריה ליום ולכן נוח לה להתייחס לזה ובעצם לעצמה כלא מעשנת.

בחורה נוספת שדיברתי איתה ומגדירה את עצמה כלא מעשנת, אמרה לי שהיא מדי פעם מעשנת כשהיא יוצאת לבלות וזה בא יחד עם אלכוהול ומדי פעם גם כאשר היא חוזרת מהעבודה והיא מרגישה צורך להרגיש את החופש הזה שלא אומרים לה מה לעשות והסיגריה מבחינתה זה הסמל לחופש הזה (כן, זה מה שהיא אמרה לי). בהמשך השיחה הסתבר שחלק מהסיבות שבגללן היא נפרדה מבן הזוג שלה נבעו מהעובדה שהוא עישן "יותר מדי" והיא רצתה שהם יפסיקו ביחד. הוא לא ממש שיתף פעולה אז היא הוציאה אותו מהחיים שלה. היא הוציאה אותו אבל לא את הסיגריות. תוספת שלי: כשהיא אמרה שהאקס שלה עישן ”יותר מדי“, הכוונה היא לפי ההגדרה שלה, מה שהפך אותו למעשן ואותה לא למרות שבתכלס, שניהם עישנו.

מישהי אחרת אמרה לי מספר פעמים שהיא לא מעשנת. לאחר מכן היא הוסיפה ואמרה: "אלא אם כן אתה קורא ל 3 סיגריות בשבוע מעשנת כי אני לא“. עכשיו אני מבולבל. אני חשבתי שפחות מסיגריה לשבוע זה לא מעשנת, עכשיו פתאום זה הפך ל 3 סיגריות בשבוע?

מישהי אחרת שהגדירה את עצמה כלא מעשנת, אמרה שהיא מעשנת בברים/פאבים במידה והיא נמצאת עם אנשים מעשנים. קוראים לזה מעשנת חברתית אבל מילא. אחרי עוד קצת זמן הסתבר שבנוסף לכך היא גם מעשנת סיגריה ביום אחרי שהיא יוצאת מהעבודה. סיגריה אחת ביום ועדיין קוראת לעצמה לא מעשנת. הגבול הולך ומיטשטש מרגע לדודלי.

אחרי שחשבתי שכבר הבנתי היכן עובר הגבול, הגעתי לשיא חדש. שוב בחורה שהגדירה את עצמה כלא מעשנת, עד פה אין שום דבר חדש, אבל בשיחה נוספת היא אמרה ”אני לא חושבת שלעשן 3 סיגריות ביום נחשב למעשנת“. כן, קראתם נכון, 3 סיגריות ביום. כשאמרתי לה שאני מחשיב את זה למעשנת (יש אפשרות אחרת?) היא אמרה שאני לא יכול להשוות אותה למישהו שמעשן קופסה ביום. אמרתי לה, כמובן שלא אבל אני גם לא יכול להשוות אותה למישהו שלא מעשן בכלל.

כששאלתי את דעתו של חבר שלי, שלא עישן אף פעם וגם הוא לא ממש סובל סיגריות, הוא הסכים עם העובדה שמישהי שלא מעשנת תדיר, יכולה לומר על עצמה שהיא לא מעשנת. מסתבר שאצלו הגבול הוא יותר לכיוון הפעם בחודש בערך ועל זה אמרתי לו, שפה בדיוק הבעיה, אין משהו מוגדר והכל מטושטש (מעשן הסיגריות) וכל מעשן מחליט לעצמו. דבר נוסף שהבנתי זה שאם עד היום רק הייתי צריך לשאול ”האם את מעשנת?“, מסתבר שצריך גם לשאול ”באיזו תדירות את לא מעשנת?“