יום שלישי, 16 באוגוסט 2016

רעל בריא

אני בטוח שהבריאות שלכם מאוד חשובה לכם, אני יודע שהבריאות שלי חשובה לי. הביטוי שאני מזדהה איתו הוא: I want to live forever or die trying.

נושא הבריאות מקיף אותנו מכל מני תחומים: קוסמטיקה, טואלטיקה, אוכל, ספורט ועוד. אך מה קורה כאשר מוצר או שירות מסויימים, מנסים לשכנע אותנו שהם מה-זה בריאים ורק כניסה לקרביים של הרכיבים של אותו מוצר או קריאה קצת יותר מעמיקה לגבי שירות מסויים, מגלה לנו שבריאות זו ממש לא מילה נרדפת לאותו מוצר או שירות? הנה כמה דוגמאות.

אוכל
כאשר קוראים על הקופסאות של דגני הבוקר שהם מלאים בויטמינים וברזל ועוד כמה דברים שאנחנו ובעיקר הילדים שלנו צריכים, זה בהחלט גורם לנו לרצות לקנות את המוצר אבל מה לעשות שגם פה, חוק האותיות הקטנות תופס והפעם הכוונה היא לריבוע הקטן שבו כתובים הרכיבים של המוצר. ויטימינים וברזל אמנם יש אבל הם נמצאים בסוף הרשימה ומה לגבי הרכיבים שמקדימים אותם ברשימה? רעל אחד גדול שמחולק למספר רכיבים קטנים, כנראה כדי לא למשוך יותר מדי תשומת לב. חברה אחת הלכה צעד קדימה ויצרה מותג בשם "פינוקי בריאות" ולאחר מספר שנים חוייבה להוריד אותו מסיבה מובנת. אני יכול לומר שמלבד מוצר אחד שלהם, שגם הוא עבר שינויים לאחרונה, כל השאר הם אולי מפנקים אבל הם ממש לא בריאים. 

סוכר
תת נושא של האוכל. על המון מוצרים מודגש בגדול שהם לא מכילים סוכר, כאשר קוראים את האותיות הקטנות, מגלים כל מני תחליפים וממתיקים למיניהם (כמו לדוגמה אספרטיים) שעושים יותר נזק מאשר הסוכר וחלקם אף חשודים כמסרטנים. 

קוסמטיקה/טואלטיקה
כולנו מכירים את הדיאודורנטים האלה שצריך למרוח בבית השחי כדי שייכנסו לפעולה. ידוע כבר מזמן שאלומיניום במוצרים מהסוג הזה אינו בריא לגוף האדם וזה בלשון המעטה. לא מזמן, חיפשתי לעצמי דיאודורנט כזה שלא מכיל אלומיניום אבל מסתבר שרובם ככולם מכילים אותו. בסופו של דבר מצאתי מוצר אחד שלא מכיל אלומיניום והם אפילו דאגו לכתוב את זה על האריזה בצורה בולטת, אבל שוב, גם פה, היו אותיות קטנות שהדהימו אותי. באותיות הקטנות, אחרי רשימת הרכיבים, היה כתוב בעברית שהמוצר מכיל טרטרזין, לא פחות. למי שלא יודע, טרטרזין הינו צבע מאכל (צהוב) אשר חשוד כמסרטן. אז נכון שאין אלומיניום אבל אני לא בטוח שטרטרזין הרבה יותר טוב מזה ובכלל אני מנסה לתהות עם עצמי, מה לטרטרזין (צבע מאכל!) ולדיאודורנט? גם כשחשבתי שסופסוף מצאתי מוצר בריא, מסתבר שהם דאגו להרוס אותו.

ספורט
אומרים לנו שספורט טוב לבריאות ובזה אין ספק אבל גם פה יש לא מעט סיכונים וחשוב לדעת איך לעשות ספורט כדי לא לפגוע בעצמנו. ריצות יכולות לפגוע בברכיים, חדרי כושר בעמוד השידרה (ולא רק) ועוד. 

שמש
פה ממש מדובר בדמוקרטיה של הרוע, כלומר אנחנו צריכים לבחור ממה אנחנו מעדיפים להיפגע. אור השמש גורם לגוף לייצר ויטמין D שהוא מאוד חשוב לנו אך מצד שני אור השמש גורם לסרטן העור, אז באיזה רע אתם בוחרים? 

ספרים
לא חסרים ספרים אשר טוענים שהם מגלים לנו את האמת האמיתית בכל מה שקשור לבריאות, אחרים סתם מפרטים לנו על מחלות, סימפטומים ותרופות אבל כל נושא הבריאות עצמו והספרים שקשורים אליו, הוא נושא נזיל ומשתנה. כל יום יוצא לאויר העולם מחקר אשר סותר את המחקר שיצא אתמול ומחר יצא מחקר שיסתור את מה שהתגלה היום, אין לזה סוף. בלי קשר לעובדה זו, מישהו כבר אמר שעדיף לא לקרא ספרים על בריאות כי אנחנו עלולים למות בגלל שגיאת כתיב.

9 תגובות:

  1. החיים הם מחלה סופנית ...כי איש לא יצא ממנה חי...
    או כמו שסבתי הפולניה עליה השלום היתה דואגת לומר ביידיש קולחת: "החיים בזבל ואז אתה מת"...
    עם זאת, ככל שתנסה לשמור על בריאותך תגלה מיום ליום שהתאגידים מקשים זאת עליך, כי אין להם אינטרס שתחיה לנצח אלא רק שתתן להם את כספך... (תראה את הסרט צייטגייסט תבין)

    השבמחק
  2. מסכים איתך. בכלל ולגבי המזון בפרט. נושא המזון הוא בכלל נושא שלם שראוי לרשומה נפרדת. מעבר לעובדה שאי אפשר להסתמך על כך שמה שכתוב ברכיבים באמת קיים ובכמויות שמציינים שם, כל ההטעיה הזאת על מוצרי מזון על מנת ליצור רושם של מוצר בריא היא ביזיונית. למשל שימוש בעטיפה בצבע ירוק שלכאורה מסמל טבע ובריאות, או כתיבת משפט כגון "מכיל רכיבים טבעיים בלבד", כאילו שאין רכיבים טבעיים שהם לא בריאים ואף מזיקים.

    השבמחק
    תשובות
    1. באנגלית קוראים לזה "green washing". לעטוף מוצרים בעטיפה ירוקה כדי באמת לעשות רושם של מוצר "ירוק", "טבעי" או "בריא" יותר.

      הדרך הכי טובה לדעת -פחות או יותר- איזה מרכיבים יש וכמה מהם יש במוצר זה לראות את רשימת הרכיבים. זה לא נותן כמויות מדויקות, אבל זה מסודר בסדר הולך ויורד, ככה שמה שנמצא בראש הרשימה - זה מה שיש ממנו הכי הרבה, ומה שבסוף - יש מזה רק את המינימום שבמינימום שהם חייבים לשים כדי שלא יגידו שהם שיקרו ושאין בעצם את הרשימה המפוארת של הויטמינים שהם טענו שיש.

      מחק
  3. פעם ראיתי בחנות הטבע סדרה של סבונים נוזליים שברשימת המרכיבים היו אולי 10 מרכיבים, והיה כתוב על העטיפה משהו בסגנון שאם צריך תואר מתקדם בכימיה כדי לדעת מה זה רכיב מסוים, אז אין לו מה לעשות על העור שלנו או בתוך מערכת העיכול שלנו

    השבמחק
  4. אז בו אני אציע לך משהו - תחייה את היום . תהנה , תעשה מה שבא לך , אבל אל תשכח - בדיקות תקופתיות כל 1/2 שנה - ושתהיה בריא!
    כל עוד הגוף עובד כמו שצריך הוא מסנן רעלים ונלחם במזיקים . כאשר הגוף נחלש - כל פגע חודר אליו , גם אם הוא עטוף בבריאות.

    השבמחק
  5. לגבי האוכל תיקון קטן- ברזל וויטמינים אמורים להיות בכמויות הכי קטנות במזון כי בגוף הם בכמויות הקטנות ביותר גם כן, הם משמשים רק כקו-פקטורים ולא כחומרי בניין, אותם צריך בכמויות גדולות יותר כמובן.

    השבמחק
  6. לגבי הטטרזין, הוא נמצא בדי הרבה מוצרי קוסמטיקה. ההאזהרות של מסרטן מתייחסת לאכילה שלו, ככה שאני לפחות לא חוששת משימוש שלו על העור.

    השבמחק
    תשובות
    1. הוא נמצא גם בקוסמטיקה כן ולא ממש ברור בשביל מה, בדיוק כמו שלא ממש ברור למה הוא נמצא בדיאודורנט (שעוד מעיד על עצמו כבריא כי אין לו אלומיניום).

      בכל מקרה, קחי בחשבון שדברים נספגים דרך העור כך שזה לפעמים פחות בריא מאשר לאכול אותו. כמו לדוגמה משחות שיניים, מצד אחד אומרים לא לבלוע מצד שני, משחת שיניים נמצאת בחלל הפה (המקום הכי "ספיג" שקיים בגוף) פעמיים ביום למשך 5 דקות בערך... זה נשמע לך בריא לאורך זמן?

      מחק
    2. אני מודעת לזה שחומרים (מסוימים) יכולים להיספג דרך העור, אבל דברים לא בדיוק עובדים ככה... יש חומרים שיכולים לגרום נזק כששמים אותם על העור אבל אין שום בעיה לאכול אותם, למשל לימון. ויש חומרים שהפוך.
      טטרזין הוא מסרטן שבולעים אותו, לא ידוע לי שום דבר על כך שהוא מסרטן במגע עם העור. לכן מבחינתי הוא כמו כל שאר החומרים שנמצאים בקוסמטיקה ואולי הם מזיקים לעור ואולי הם לא, ואין לי שום סיבה לפחד ממנו יותר מחומרים קוסמטיים אחרים.
      העובדה שהוא מסרטן כאשר אוכלים אותו, לא אומרת כלום על הבטיחות שלו בשימוש על העור. כמו שהעובדה שלימון בטוח למאכל לא אומרת שהוא בטוח לשימוש על העור...

      מחק