יום ראשון, 21 באוגוסט 2016

אוברדראפט

על פי החוק, המעסיק יכול לשלם את המשכורת עד ל 9 לחודש. הזמן הזה שבין ה 1 לחודש ל 9 לחודש, נועד לתת זמן למעסיק, להתארגן עם הכסף.

הבעיה הייתה שתשלומים כמו הוראות קבע, כרטיסי אשראי, משכנתא וכדומה, היו משולמים כבר ב 1 לכל חודש. טווח הזמן הזה גרם לכל מי שלא דאג למספיק כסף מראש, להיכנס למינוס בחשבון שלו. היה מדובר במינוס-כביכול, משתי סיבות שהן בעצם אחת. יכלנו להיכנס למינוס רק עד לגובה המשכורת שלנו כך שבתשיעי לחודש, כאשר קיבלנו את המשכורת, כבר לא היינו במינוס.

אותה יכולת להיכנס למינוס, קיבלה את השם "אוברדראפט" וזה על מנת לגשר על הזמן בין יום התשלומים ליום בו מקבלים משכורת שתכסה את המינוס שנוצר עקב אותו פער. האוברדראפט היה עד לגובה המשכורת כדי שהבנק יהיה בטוח שהמשכורת הבאה תכסה את המינוס. אני לא יודע לומר אם שילמנו על אותו מינוס, אני משער שלא אבל גם אם כן, היה מדובר בגרושים בודדים כי היה מדובר במהלך טכני בלבד.

כיום, כשהבנקים מאפשרים להיכנס למינוס עד לגובה של 3 משכורות לדוגמה, זה לא בגלל שהם אנשים טובים שמוכנים לבוא לקראתנו אלא מכיוון שאנחנו משלמים הרבה מאוד כסף על כך. בין כ-עמלה על ה"זכות" הזו להיכנס למינוס ובין כקנס על כך שאנחנו במינוס בפועל.

הבנקים הפכו את האוברדראפט למקור הכנסה ואנחנו הפכנו אותו לדרך חיים.

2 תגובות:

  1. זה רק צד אחד של המשוואה.
    כל הכלכלה הקפיטליסטית - לא חשוב אם מדובר בקפיטליזם "חזירי" או לא - כל התורה הזו מבוססת על המושג של "חוב".

    באוברדרפט עצמו אין פסול. אוברדרפט בלי שליטה - זה כבר משהו אחר.

    השבמחק
    תשובות
    1. זו בדיוק כוונת המשורר. האוברדראפט התחיל בתור משהו שבא לעזור והפך למשהו שרק מכניס אותנו לצרה גדולה יותר בעוד הבנקים מציגים את זה בתור "הטבה"

      מחק