יום שלישי, 6 בנובמבר 2018

תקדים משפטי

תהיתם לעצמכם פעם, למה הכוונה ב"תקדים משפטי"?

הרשומה הזו נכתבה במקור לפני יותר מ 10 שנים. לא ידעתי עד כמה היא תהיה רלוונטית כיום. אפילו הדוגמאות שנתתי הינן נאיביות לעומת הדברים שמערכת המשפט מתמודדת איתם בשנים האחרונות.

די מזמן חשבתי לעצמי, עד כמה שופטים הם באמת אנשים חסרי רגשות ודיעות, שהם יכולים לשפוט בצורה יבשה וקרה את המקרים שמגיעים אליהם. החיים של השופטים אמורים להיות פשוטים. יש להם סט חוקים והם צריכים לשפוט על פיהם. מצד שני, אחד היתרונות בשופטים בשר ודם זה שהם מוסיפים התפלפלויות משלהם למקרים בהם אי אפשר להשתמש בצורה היבשה של החוק, על מנת לפתור את המחלוקת.

אותה התפלפלות עלולה להיות בעוכר(יה)ם ובעוכרי משפט הצדק, כי אני בטוח שלשופטים יש דיעה פוליטית כלשהי ורגשות כלשהם כלפי הסובבים אותם (לדוגמה מוסכניקים, פקחים וכדומה) ואני בטוח שאלה משפיעים עליהם כשהם באים לקבל החלטות. לדעתי, אותם דיעות ורגשות הם אלה שיוצרים תקדימים.

לפני מספר שנים שמעתי ברדיו ראיון עם עו"ד לגבי משפט מסויים, שמיד קפץ על המציאה על כך שיש תקדים בעניין שלו שפועל לטובתו אבל תכלס, תקדים משפטי הוא רק תקדים והוא לא מחייב. לדעתי התקדים הוא רק ה"תיקווה מהירהורי לב" של אותו שופט ספציפי ולאו דווקא מחייב את כל השופטים באשר הם, שלהם דיעות שונות.

במקרה אחר, שופט קבע שחלוקת הזכויות הסוציאליות של האישה יחולקו בצורה לא שווה בין הבעל ואישתו, כך שהאישה תקבל שלושת רבעי מהסכום ובעלה רק רבע, מכיוון שבזמן שהאישה עבדה וחסכה רבות למשפחה, הגבר העדיף לשבת רגל על רגל ולא לעשות דבר. גם אני כועס על הבעל שלא השתתף באחזקת הבית והמשפחה אבל פה מדובר בחוק והחוק קובע שהחלוקה צריכה להיות חצי חצי. אני לא יכול שלא לחשוב שפסק הדין בנושא הזה ניתן בגלל דעתו של השופט על אנשים עצלנים או פרזיטים או כל סיבה אחרת שגרמה לתקדים הזה. רק על מנת לחדד את העניין, תחשבו מה היה קורה אם המצב היה הפוך. יש לא מעט מקרים כאלה שנסתיימו בחלוקה על פי החוק, כלומר חצי חצי.

לא חסרים מקרים דומים עם תקדימים, שאם חופרים פנימה, מגלים שכנראה יש משהו אחר, חיצוני לחוק ולמשפט נטו, שהוביל את השופט להחליט את מה שהחליט ואנחנו קוראים לזה בשם הערטילאי: תקדים משפטי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה