מעשה בסטוקרית

היה הייתה סטוקרית.

הכל התחיל לפני מספר שנים. זה היה יום שימשי. דני הלך לאכול באיזור שבו עבד ביחד עם עוד מספר אנשים מהעבודה. באמצע הדרך, עמדה בחורה שנראתה תלושה מהאיזור. היא עמדה עם קלסר, דפים ומכשיר כתיבה (יעני עט). היא ניגשה אל דני ושאלה אותו האם החברה בה הוא עובד נותנת ימי גיבוש לעובדים. דני לא ידע על מה היא מקשקשת אז הוא אמר לה שהוא לא הכתובת לשאלות האלה. דני חזר לשאר האנשים ומשם למקום בו אהבו לאכול את ארוחת הצהריים שלהם. דני די שכח מאותה בחורה למרות שמדי פעם עוד ראה אותה שם באיזור. הייתה פעם נוספת שבה היא שוב ניסתה לגשת אליו אבל הוא התרחק ממנה, כנראה מספיק מהר.

אחרי מספר חודשים, דני שוב הסתובב באיזור וראה אותה הולכת מולו. כשהוא זיהה אותה, הוא הוריד מבט לריצפה מתוך תיקווה שהיא לא תזהה אותו אבל אחרי שעבר אותה, היא הסתובבה אליו ואמרה "סליחה?" פעמיים. דני שיחק אותה לא שומע והמשיך ללכת. כל הסיטואציה (הזו והקודמת) הייתה נראית לו הזויה לחלוטין. הוא שיער שהיא מהנודניקים האלה שעוצרים אנשים ברחוב כדי שיענו על מספר שאלות, משאירים להם פרטים ואז ההצקות רק מתחילות.

עברו עוד מספר חודשים. הפעם דני קיבל טלפון למספר הישיר שלו בעבודה. מהצד השני הייתה בחורה שנשמעה מבולבלת קצת, שניסתה לשאול האם הוא פנוי ומעוניין להכיר. דני אמר לה שהוא כרגע בעבודה אבל אפשר לדבר בערב. דני, בתור בחור סקרן, לא יכל לעבור על זה בשקט, הוא היה חייב להבין במי מדובר. הוא הריץ לעצמו כל מני סיטואציות ועניינים עד שלבסוף נפל לו האסימון, שכנראה מדובר בבחורה ההיא. זה היה לו מוזר כי מאז ה"פגישה" הראשונה שלו איתה, הוא עבר למשרדים אחרים.

בערב היא התקשרה אליו. השאלה הראשונה שסיקרנה אותו הייתה האם מדובר בבחורה שהוא חושב שהיא. היא אמרה שהיא לא בטוחה שהיא יודעת על מה הוא מדבר. כשהוא שאל איך היא השיגה את הטלפון הישיר שלו בעבודה, היא אמרה שהיא ביררה והיא מעדיפה שלא לומר עם מי והיא מקווה שהוא לא כועס ושלא ילחץ עליה בנושא הזה. למרות הסקרנות, דני העדיף שלחרר את העניין והם קבעו להיפגש.

בהתחלה הם דיברו על להיפגש באיזור שבו דני גר אבל לבסוף הם קבעו בבית קפה באיזור שלה. מיד כשדני ראה אותה, היה לו ברור שזו היא. עברה מעל שנה! מאז ה"פגישה" הראשונה שלהם. הדבר הראשון שדני הוציא מהפה שלו כשהוא ראה אותה היה "אז זו כן את". היא די התעלמה מההערה הזו. הם נכנסו לבית הקפה שבו הם קבעו להיפגש. הם דיברו על הא ועל דא ועל החיים בכלל. היא הייתה נראית קצת שונה מאשר אותה "פגישה" ראשונה והטרידה אותו המחשבה שהיא "רודפת" אחריו כבר יותר משנה אבל זה לא היה משהו שהוא יכל לשאול אותה בצורה ישירה. מה שכן, זה בטח יצא החוצה באינטרקציה ביניהם, גם אם הוא לא התכוון לכך.

הם סיימו את הפגישה והלכו כל אחד לדרכו. למחרת, כשדיברו בטלפון, היא אמרה שבעצם אין לה זמן לזוגיות כי יש לה המון דברים על הראש אבל היה נחמד (בלה בלה בלה). דני אמר לה שלא זכור לו שהם בכלל דיברו על זוגיות והם נפגשו רק כי היא ביקשה יפה ובעיקר בגלל הסקרנות שלו. כמובן שמאז הוא לא ראה אותה יותר.