הרשומה נכתבה במקור לפני 10 שנים, פריצות דרך טכנולוגיות קורות כל הזמן, הנה קצת היסטוריה בנושא.
בשנת 1880 הומצא הגרמופון על ידי לא אחר מאשר תומס אדיסון, שעשה שימוש בתקליטים (וינייל), למי שעוד זוכר שפעם היו דברים כאלה. אחרי כ 80 שנה, בשנת 1963 ליתר דיוק, הטכנולוגיה התקדמה ונכנסה לשימוש הקלטת (קסטה). לא עברו 20 שנה ושוב הייתה התקדמות טכנולוגית, בשנות ה 80 נכנס לשימוש הקומפקט דיסק הידוע. בקושי עברו 10-15 שנה והקומפקט דיסק הוחלף על ידי זיכרון הפלאש והנגנים למיניהם אשר השתמשו בזיכרון מהסוג הזה במקום בכל שלושת המוצרים הקודמים. בטח שמתם לב לחלק המעניין והוא שלכל טכנולוגיה חדשה לקח פחות זמן להחליף את קודמתה.
בשנת 1971 החל השימוש בדיסקטים בגודל 8". בשנת 1976 כבר נכנס לשימוש הדיסקטים בגודל 5.25". בשנת 1987 נכנס לשימוש דיסקט ה 3.5". לא הרבה זמן לאחר מכן, נכנס לשימוש דיסקט שנקרא "זיפ", שאמנם היה בגודל 3.5" אבל יכל להכיל הרבה יותר מידע בתוכו. לא הרבה שנים לאחר מכן, נכנסו לשימוש הדיסקים ומיד לאחר מכן נכנס לשימוש זיכרון הפלאש (disk on key ודומיו).
שני תחומים שונים שבאו מצרכים שונים נפגשו באותה טכנולוגיה ושניהם עושים בה שימוש. משום מה, לאחרונה שינוי הטכנולוגיה נעצר ועכשיו כל תשומת הלב הוא על שיפור הכמות ואולי גם קצת באיכות (חבל שרק קצת). הרעיון שלוקח פחות ופחות זמן לטכנולוגיה חדשה להחליף את קודמתה נעצר אבל אולי זה אומר שמתישהו בהמשך הדרך, תימצא הטכנולוגיה חדשה שתחליף את הנוכחית. מי שידע מה היא וימציא אותה, יהיה המיליארדר הבא.
בשנת 1880 הומצא הגרמופון על ידי לא אחר מאשר תומס אדיסון, שעשה שימוש בתקליטים (וינייל), למי שעוד זוכר שפעם היו דברים כאלה. אחרי כ 80 שנה, בשנת 1963 ליתר דיוק, הטכנולוגיה התקדמה ונכנסה לשימוש הקלטת (קסטה). לא עברו 20 שנה ושוב הייתה התקדמות טכנולוגית, בשנות ה 80 נכנס לשימוש הקומפקט דיסק הידוע. בקושי עברו 10-15 שנה והקומפקט דיסק הוחלף על ידי זיכרון הפלאש והנגנים למיניהם אשר השתמשו בזיכרון מהסוג הזה במקום בכל שלושת המוצרים הקודמים. בטח שמתם לב לחלק המעניין והוא שלכל טכנולוגיה חדשה לקח פחות זמן להחליף את קודמתה.
בשנת 1971 החל השימוש בדיסקטים בגודל 8". בשנת 1976 כבר נכנס לשימוש הדיסקטים בגודל 5.25". בשנת 1987 נכנס לשימוש דיסקט ה 3.5". לא הרבה זמן לאחר מכן, נכנס לשימוש דיסקט שנקרא "זיפ", שאמנם היה בגודל 3.5" אבל יכל להכיל הרבה יותר מידע בתוכו. לא הרבה שנים לאחר מכן, נכנסו לשימוש הדיסקים ומיד לאחר מכן נכנס לשימוש זיכרון הפלאש (disk on key ודומיו).
שני תחומים שונים שבאו מצרכים שונים נפגשו באותה טכנולוגיה ושניהם עושים בה שימוש. משום מה, לאחרונה שינוי הטכנולוגיה נעצר ועכשיו כל תשומת הלב הוא על שיפור הכמות ואולי גם קצת באיכות (חבל שרק קצת). הרעיון שלוקח פחות ופחות זמן לטכנולוגיה חדשה להחליף את קודמתה נעצר אבל אולי זה אומר שמתישהו בהמשך הדרך, תימצא הטכנולוגיה חדשה שתחליף את הנוכחית. מי שידע מה היא וימציא אותה, יהיה המיליארדר הבא.
ע"פי הידוע לי, החיסרון היחיד של כרטיסי הפלאש הוא שאחרי מספר פעמים הם הופכים למשותקים: אין יותר אפשרות להישתמש בהם.
השבמחקיש לך משהו בתכנון?
השבמחקהלוואי
מחק