החלקיק האלוהי של הזוגיות

בוזון היגס הידוע בכינויו "החלקיק האלוהי" הוא חלקיק יסודי במודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים.

השדה והחלקיק מספקים השערה הניתנת לאישוש למקור המסה בחלקיקי היסוד. למרות המילים הגבוהות וה"מפוצצות", נראה לי שאפשר בקלות יחסית, להקביל את החלקיק הזה לכל מה שקשור להתאהבות. חלקיקי היסוד הם אנחנו ומקור המסה הוא בעצם מה שגורם לנו להתאהב בצד השני ולו להתאהב בנו.

הרעיון עלה לי כאשר שאלתי מישהי לגבי בן הזוג שלה בשלושת החודשים האחרונים. כששאלתי אותה מה קרה שם שלא קרה עם הבחורים הקודמים שאיתם היא יצאה, היא אמרה שהיא הרגישה חיבור מאוד חזק. יום לאחר מכן הם נפרדו. לי היא סיפרה על הפרידה שבועיים לאחר מכן ואז הסתבר שלא הכל היה מושלם. מסתבר שהיו שם בעיות, היו שם דברים שהפריעו לה ובכל זאת, היא החליטה לתת לזה סיכוי. כששאלתי אותה למה, היא אמרה שהיא הרגישה שיכול להתפתח משהו מעבר. כשניסיתי להבין למה הכוונה, היא לא ידעה להסביר. נשמע לכם מוכר?

עד לאחרונה קראתי למשהו הזה ה"אקס פקטור". המשהו הזה שגורם לנו להימשך לצד השני ולצד השני להימשך אלינו אבל בהבזק של רגע, הבוזון היגס, לפי הגדרתו, נראה לי הרבה יותר מתאים. כמו הבוזון היגס, אנחנו יודעים את התוצאה, המסה של החלקיק או במקרה שלנו, התאהבות הדדית בין שני האנשים אבל אין לנו מושג ולו הקלוש ביותר, מה (באמת) גרם לזה. זו איזו מין תחושה פנימית כזו, לא מובנת ולא מוסברת. בעוד שהאקס פקטור גלוי ויש לנו מושג במה מדובר, הבוזון היגס הינו נסתר מהעין.

בשוויץ הקימו מאיץ חלקיקים אדיר על מנת למצא את הבוזון היגס הפיזיקלי, מעניין יהיה לדעת מה צריך לעשות על מנת למצא את הבוזון היגס הכימי (של ההתאהבות).