יום שלישי, 14 בפברואר 2017

הצהרת כוונות משתיקה את המתלוננים

הצורה הכי טובה שבה אוכל להסביר את כוונתי היא על ידי 2 דוגמאות.

אתה נוהג בכביש בנתיב השמאלי מתוך כוונה לעקוף שורת מכוניות שנוסעות בנתיב הימני. אתה מגיע בערך למכונית האמצעית, לא ממש יכול לחזור חזרה לנתיב הימני ומאחוריך מגיע מישהו במהירות ומתחיל לסנוור אותך. כאמור, לך אין אפשרות לעבור לנתיב הימני כי יש בו מכוניות אבל הבחור מאחוריך, ממשיך בסינוור. רוצה להרוויח זמן? הפעל וינקר ימינה! אתה לא באמת מתכוון לעבור לנתיב הימני כי אתה לא יכול גם אם היית רוצה אבל אתה מצהיר שזה מה שאתה הולך לעשות, מעשה שגורם לבחור מאחוריך לחשוב שהבנת את הרמז המאוד דק ולכן הוא יפסיק לסנוור אותך. אתה כמובן לא באמת חייב לחזור לנתיב הימני אבל אז אתה מסתכן בהמשך הסינוור.

באיזור בניה חדש, התושבים התלוננו שמעבר לבתים חדשים אין ממש פיתוח נוף של האיזור. התלונות נמשכו מספר חודשים. מה עשו קברניטי העיר? תלו שלט בכיכר מרכזית עם תמונה מאוד יפה של איך תראה הכיכר שאמורה להיבנות, אחרי הפיתוח הסופי שלה. מתי מתכוונים לעשות את זה? לא ממש ברור, אולי גם לא ממש בקרוב. אבל השלט הינו הצהרת כוונות ולכן תרוויח לקברניטי העיר קצת זמן של שקט. בסופו של דבר, לקח כשנתיים עד שסיימו לבנות את הכיכר אבל בזמן הזה, הם הרוויחו שקט רק על ידי השמת שלט שמצהיר על כוונותיהם.

תגובה 1:

  1. מצד שני - בלי הצהרת כוונות, אין למתלוננים מושג אם מישהו שמע את תלונותיהם.
    מצד שלישי - הרבה פעמים המתלוננים רק מחפשים שיתיחסו אליהם, שיתנו להם 'כבוד' ו'סימפטיה', לא משנה אם מושא התלונה יטופל

    השבמחק