החבר הכי טוב שלנו

בשנים הראשונות גם הוא בעצמו לא ממש יודע מי הוא ומה הוא

כשאנחנו ילדים, הוא משחק איתנו במחבואים, ברוב הפעמים הוא מתחבא בארון או מתחת למיטה

בלילה הוא ישן כל כך חזק, שלפעמים אנחנו אלה שחולמים אותו

לפעמים הוא כל כך חזק, שאנחנו צריכים מישהו מבוגר שיעזור לנו להתגבר עליו

כשאנחנו גדלים, הוא מלווה אותנו בכל יום. אמנם ברוב הזמן אנחנו לא שמים לב אליו, אבל הוא מצידו, לומד אותנו טוב טוב

בהמשך, כשאנחנו גדלים עוד, והוא איתנו, הוא מתחיל להרגיש יותר נוח בתוכנו ורק מדי פעם, בעיקר בשעות הלילה, הוא מתגנב לו בזוית העין או שהוא סתם מרעיש כדי שנדע שהוא עדיין שם

בתור מבוגרים, הוא כל הזמן חושב עלינו, מוודא שאנחנו בסדר ולא עושים שטויות

כאשר יש לנו ילדים, הוא משתלט עלינו אפילו יותר, הוא כבר לא שם רק בשבילנו אלא גם ובעיקר, בשבילם

כאשר אנחנו כבר ממש מבוגרים, גם הוא קצת מפחד, הוא יודע שעוד מעט גם הוא כבר לא יהיה

הוא נולד, גדל ומתבגר יחד איתנו. הוא מלווה אותנו במשך כל ימי חיינו ולא עוזב אותנו אף פעם, הוא החבר הכי טוב שלנו

נעים להכיר, הפחד.