אחרי שדיברנו על היחסיות של הבעיות שלנו, זה הזמן לדבר על היחסיות של ההצלחות שלנו.
המון ספרים ומאמרים נכתבו על הצלחות ועל איך להצליח. ברובם נכתב שאם ברצוננו להיות עשירים או מצליחים, עלינו להתנהג כאילו אנחנו כבר מצליחים ובעיקר להקיף את עצמנו בדיוק באנשים כאלה. קרי, מוצלחים. הסיבה העיקרית לכך היא שאם נהיה ליד אנשים מוצלחים, גם נוכל ללמוד מהם וגם נקבל תמריץ להפוך להיות כמוהם. הכי טוב ללמוד ממי שכבר הצליח, לא?
מצד שני, מחקרים מראים שאדם יעדיף להרוויח משכורת של 15,000 כאשר הוא יודע שהסביבה שלו מרוויחה 10,000, מאשר להרוויח 20,000 בידיעה שהסביבה שלו מרוויחה 25,000. כלומר כל עוד אדם מרוויח סכום מסויים הכל טוב מבחינתו, אך ברגע שהוא מגלה שהסביבה שלו מרוויחה יותר, הכל מתהפך. עד לפני רגע הוא היה מוצלח ובשניה אחת, הוא כבר לא.
המחקר הזה מראה שהרעיון מהפיסקה הראשונה שגוי מיסודו. לא בגלל שהוא לא נכון אלא בגלל שהוא לא לקח בחשבון את אופי האדם. מהמחקר עולה כי על מנת להיחשב מצליח, מספיק שנעבור לאיזור פחות מוצלח ובכך נהפוך למוצלחים. כמובן שזה עובד גם הפוך. מקור ההשוואה שלנו להצלחה מוגבל מיסודו לסביבה הקרובה שלנו. אנחנו יכולים לקרא על אנשים מוצלחים אבל זה תמיד ירגיש רחוק יותר לעומת האנשים שאנחנו רואים מסביבנו ברמה כמעט יומית.
אם ההצלחה שלנו נמדדת על פי הסביבה הקרובה לנו, שווה לחשוב על לצמצם אותה אפילו יותר, כלומר לעצמנו. במקום להתעסק בהשוואות מול גורמים אחרים, דבר טכני בעיקרו, שיכול לשנות את הכל מהקצה לקצה ובכך לבלבל אותנו לגמרי, נתחיל קודם להגדיר לעצמנו מה היא הצלחה ובדרך אליה, להשוות את עצמנו לעצמנו ולמה שאנחנו תכננו, רק ככה נדע אם כבר הגענו ליעד או לא.
המון ספרים ומאמרים נכתבו על הצלחות ועל איך להצליח. ברובם נכתב שאם ברצוננו להיות עשירים או מצליחים, עלינו להתנהג כאילו אנחנו כבר מצליחים ובעיקר להקיף את עצמנו בדיוק באנשים כאלה. קרי, מוצלחים. הסיבה העיקרית לכך היא שאם נהיה ליד אנשים מוצלחים, גם נוכל ללמוד מהם וגם נקבל תמריץ להפוך להיות כמוהם. הכי טוב ללמוד ממי שכבר הצליח, לא?
מצד שני, מחקרים מראים שאדם יעדיף להרוויח משכורת של 15,000 כאשר הוא יודע שהסביבה שלו מרוויחה 10,000, מאשר להרוויח 20,000 בידיעה שהסביבה שלו מרוויחה 25,000. כלומר כל עוד אדם מרוויח סכום מסויים הכל טוב מבחינתו, אך ברגע שהוא מגלה שהסביבה שלו מרוויחה יותר, הכל מתהפך. עד לפני רגע הוא היה מוצלח ובשניה אחת, הוא כבר לא.
המחקר הזה מראה שהרעיון מהפיסקה הראשונה שגוי מיסודו. לא בגלל שהוא לא נכון אלא בגלל שהוא לא לקח בחשבון את אופי האדם. מהמחקר עולה כי על מנת להיחשב מצליח, מספיק שנעבור לאיזור פחות מוצלח ובכך נהפוך למוצלחים. כמובן שזה עובד גם הפוך. מקור ההשוואה שלנו להצלחה מוגבל מיסודו לסביבה הקרובה שלנו. אנחנו יכולים לקרא על אנשים מוצלחים אבל זה תמיד ירגיש רחוק יותר לעומת האנשים שאנחנו רואים מסביבנו ברמה כמעט יומית.
אם ההצלחה שלנו נמדדת על פי הסביבה הקרובה לנו, שווה לחשוב על לצמצם אותה אפילו יותר, כלומר לעצמנו. במקום להתעסק בהשוואות מול גורמים אחרים, דבר טכני בעיקרו, שיכול לשנות את הכל מהקצה לקצה ובכך לבלבל אותנו לגמרי, נתחיל קודם להגדיר לעצמנו מה היא הצלחה ובדרך אליה, להשוות את עצמנו לעצמנו ולמה שאנחנו תכננו, רק ככה נדע אם כבר הגענו ליעד או לא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה